הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (דרשן)

הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בירושלים לרב יצחק שבדרון, בנו של הרב הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (הראשון) מברזאן (המהרש"ם). התייתם בצעירותו מאביו ובשל מצוקת משפחתו גדל בבית היתומים דיסקין. למד בישיבת חברון בחברון. נשא לאשה את לאה, בת הרב חיים יהודה לייב אוירבך. הרב קוק היה אמור לערוך את החופה, אך בעקבות כך איים נדיב שתמך במשפחת שבדרון כי לא יסייע להם בהוצאות החתונה. הרב קוק שנשאל על כך ויתר על כבודו והודיע שלא יערוך את החופה. בעקבות כך נפוצה שמועה בירושלים שהרב שבדרון התנגד לכך שהרב קוק יערוך את חופתו‏^[1].

לאחר נישואיו למד בבית המדרש אהל תורה שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. הוא שימש כר"מ בישיבת מקור חיים בירושלים ועוד.

הרב שבדרון ערך כמה מספרי סבו, בהם שו"ת מהרש"ם (חלקים ו' עד ט') וסדרת הספרים "דעת תורה". כן ערך ספרי מוסר בולטים, כמו "אור יהל" של רבו המשגיח הרב יהודה לייב חסמן ו"לב אליהו" של הרב אליהו לופיאן.

הרב שבדרון נודע בשל דרשותיו בבתי כנסת ובישיבות, ובמיוחד בבית הכנסת הגדול של זיכרון משה. נהג למסור שיעור בימי שישי בערב ובשבת, לאחר תפילת מנחה. היה נוהג לנסוע לחו"ל למסור שיחות חיזוק בקהילות יהודיות שם. הוא הרבה לשלב בדרשותיו מעשיות וסיפורים ונהג להתלוצץ ביחס לתופעות שליליות בעיניו. הדרשות זכו לקהל שומעים נרחב מחוגים מגוונים.

הרב שבדרון שימש כשליח ציבור בתפילת מוסף של הימים הנוראים ובתפילת נעילה בישיבת חברון. בתי כנסת וישיבות רבים, ובכללם בישיבת חברון, אימצו את ניגוניו.

התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים בשכנות לגיסו, הרב שלמה זלמן אוירבך.

נפטר בכ"ב בכסלו ה'תשנ"ח (21 בדצמבר 1997) ונקבר בהר הזיתים.

לרב שבדרון נולדו שבע בנות ובן. בתו הדסה יוכבד היא אשת הרב צבי שינקר, ראש ישיבת בית דוד בבני ברק.

הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (הראשון) מברזאן[עריכה]

מתוך הויקיפדיה העברית: זקינו של המגיד הירושלמי. הינו הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון (הראשון) מברזאן (כ"ז בניסן ה'תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט ה'תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.

לקריאה נוספת[עריכה]

• קול חוצב, אבני דרך מחייו, מכון דעת תורה, ירושלים ה'תשנ"ט

ספריו[עריכה]

• לב שלום, מדרשותיו וכתביו
• הגדת ר' שלום
• שאל אביך ויגדך, סיפורים, שלושה כרכים, בעריכת ישראל שפיגל, ירושלים תשנ"א-תשנ"ז

קישורים חיצוניים[עריכה]

• תבנית:אוצר החכמה
• מנחם פינס, משפחה, דברי שלום ואמת, אתר שטייגן (לא פעיל)
• תבנית:כיכר השבת
• כרטיס קבר באתר הר הזיתים

הערות שוליים[עריכה]