חורבן העולם

חורבן העולם באלף השביעי. "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, (ששת אלפי שנים העולם יתקיים, ואלף אחד - יהא חרב), שנאמר: ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". (סנהדרין צז, א).

ארבע שיטות עיקריות ישנן בזה: יש אומרים, כי החורבן באלף השביעי יהיה כה מושלם עד כדי החזרת הבריאה כולה לתוהו ובוהו ולאפיסה מוחלטת, כאשר היה קודם בריאת העולם (כתבי הרמב"ן ח"א עמ' קפח; השגות הראב"ד פ"ח מהלכות תשובה ה"ח). יהיה זה לאחר הרגע האחרון שבסוף האלף השישי. הבריאה כולה - שמים וארץ וכל צבאם - תגיע לתכלית אשר לשמה נבראה בששת ימי בראשית, ומעתה אין עוד צורך בה, ועל כן תחרב כליל.

לעומתם סוברים אחרים, שהעולם לא יחרב כלל, וכוונת דברי רב קטינא באומרו "חד חרוב" ביאורו: חרוב מיצר הרע, כי תתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית מן העולם (מגיד מישרים לר"י קארו פרשת בהר ופרשת ויקהל). לנוכח דעה זו - שהעולם לא יחרב כלל - יש לבאר מה יארע באותו הזמן: הכל מודים כי העולם בזמן ההוא מיועד לצדיקים אשר ניעורו בתחיית המתים. ומטרתו, להתענג תענוג שאין לו סוף. אלא שנחלקו על צורת היותם בו: יש אומרים כי תהיינה נשמותיהם עטויות בלבוש גשמי - בשרי (רבינו בחיי עה"ת פרשת בהר); ויש אומרים שנשמותיהם תלבשנה מלבוש אחר טהור וקדוש כמלאכי עליון.

בדרך אחרת יש שמבאר את מהות החורבן. לדעתו, ה"וחד חרוב" אינו מתייחס כלל לאלף השביעי, כי אם לאחד מאותם "שית אלפי שנין", שיהיו בו פורעניות קשות, צרות ומבוכות, והיינו האלף האחרון שבהם, הוא האלף השישי (בית הבחירה למאירי בפתיחה למסכת אבות). לדעה זו, יוצא איפוא, שרובו הגדול של ה"וחד חרוב" כבר מאחורינו, באשר עמידתנו עתה בסופו של האלף השישי.

שיטה נוספת מצינו בזה, המפשרת בין הדעות הקודמות. לשיטה זו, אמנם יחרב העולם בסופו של דבר חורבן מוחלט, אך לא יהיה זה כבר באלף השביעי הבא לקראתנו, אלא ביובל - הוא האלף החמישים, ועד אז בכל אלף שביעי יחרב העולם חורבן חלקי, שביעית החורבן, עד שיכלו שבע השבעיות, ובסיומם יחזור העולם לתוהו ובוהו, כאשר היה קודם בריאת העולם. (רבינו בחיי במדבר פר' בהעלותך י, לה; ר"י אברבנאל מפעלות אלקים ז, ג).

כאמור, מימרא זו מובאת בגמרא בשם רב קטינא. עד עתה עסקנו בביאורה המבטאת את דעת אומרה. אך עדיין יש לברר האם דעה זו - תהא כפי שתהא - מקובלת גם על שאר תנאים ואמוראים. גם בזאת נחלקו רבותינו:

יש אומרים, כי דעת רב קטינא אינה אלא דעת יחיד, ואמנם שאר תנאים ואמוראים חולקין עליו (מורה נבוכים לרמב"ם ח"ב פכ"ט).

ויש אומרים, שכדעת רב קטינא כן דעתם של שאר תנאים ואמוראים "כי אין אנו רואין בתלמוד חולק עליו" (שו"ת הרשב"א ח"א סימן ט).

ויש סוברים, לא זו ואף לא זו. דעת רב קטינא אינה דעת יחיד אך גם לא דעת כולם, אלא, כל אותם תנאים ואמוראים הקובעים זמנים שונים לאורך ימות המשיח - ארבעים, שבעים, שס"ה, ז' אלפים ועוד - חולקים המה על דעתו של רב קטינא, והנותרים - סוברים כמותו (ר"י אברבנאל שם).