רבי צבי הירש אשכנזי
|
רבי צבי הירש אשכנזי (החכם צבי) היה מגדולי האחרונים.
נולד בסביבות שנת ת"כ בטריבטש שבמוראביה לאביו רבי יעקב ז"ק. בצעירותו עבר עם משפחתו לאובין שבהונגריה, שם כיהן סבו, רבי אפרים הכהן בעל "שערי אפרים" כרב. למד אצל אביו וסבו. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות הספרדיות שבארצות הבלקן- ולמד שנתיים בישיבתו של רבי אליהו קובו בסלוניקי. בסלוניקי למד את שפתם, מנהגיהם ודרך לימודם של הספרדים, ובעקבות זאת זכה לתואר "חכם"- כינוי ספרדי נפוץ לרב. לאחר מכן חזר לאובין, שם התחתן. בשנת תמ"ו, בעת מצור צבא אשכנז על אובין, נורה פגז על ביתו, ואשתו ובתו היחידה נהרגו. הוא הצליח להמלט לסרייבו שבבוסניה, שם כיהן כרב. לאחר שאובין נכבשה על ידי מלך אשכנז, נלקחו הוריו בשבי, והוא נסע לברלין על מנת לפדותם. בברלין נשא את בתו של הרב משולם זלמן נוימרק, אב"ד קהילות אה"ו (אלטונא, המבורג וונדסבק), והתיישב באלטונה בשמך שמונה עשרה שנה, בהן למד ולימד תורה. הוא ייסד בית מדרש גדול אליו נקבצו תלמידי חכמים רבים שבאו ללמוד אצלו. בשנת רנ"ב הוציא לאור את הספר טורי זהב (ט"ז) על השולחן ערוך. שמו התפרסם ברחבי העולם, והורצו אלו שאלות מכל קצות העולם היהודי. בשנת תס"ו נפטר חמיו, והוא התמנה במקומו לרב ואב"ד אה"ו, אולם חלק מבני קהילת אלטונא בחרו ברב משה מרוטנבורג כרבם ולא קבלו את סמכותו של ר' צבי. שניהם סיכמו כי שניהם יכהנו זה לצד זה ברבנות כאשר כל שישה חודשים הם מתחלפים ביניהם, אולם לבסוף, בעקבות מחלוקת פרש ר' צבי מהרבנות ועבר לכהן כרב הקהילה האשכנזית באמטסטרדם. הוא זכה באמססטרדם לכבוד גדול מצד שתי הקהילות- האשכנזית והספרדית, ומשכורתו היתה גבוהה בהרבה משל רב רגיל. באמסטרדם הדפיס את ספרו שו"ת "חכם צבי". אולם, עם הגיעו של שבתאי חיון, ממאמיני שבתאי צבי לעיר, פרסם יחד עם רבי משה חאגיז מירושלים מודעת התנגדות חריפה. הקהילה הספרדית ראתה בכך התערבות בענייניה הפרטיים (שכן גם ש. צבי וגם חיון היו מעדת הספרדים), והחלה לרדוף את חכם צבי, להלשין עליו ולתבעו בערכאות הגוים. בעקבות כך החליט לוותר על משרתו באמסטרדם. הוא נדד בקהילות שונות באנגליה, אשכנז ופולין, ולבסוף התקבל לרב בעיר לבוב, שם נפטר בא' באייר תע"ח, בגיל 58.
בנו, רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) היה מגדולי רבני אשכנז.
תקופת חייו של רבי צבי הירש אשכנזי על ציר הזמן |
---|
|