פרוג'ה

פרוג'ה (באיטלקית: Perugia) היא בירתה של מחוז אומבריה שבמרכז איטליה ושל נפת פרוג'ה, אשר במחוז אומבריה.

לעיר היסטוריה עשירה הבאה לידי ביטוי בשרידים ארכאולוגיים. בעיר עומדות על תילן שתי חומות המקיפות אותה: חומה אטרוסקית הבנויה לאורך רחוב בהווה ‏‏^[1] וחומה נוספת מימי הביניים. החומה אטרוסקית כוללת שער מקורי, מושלם, מהמאה ה-2 לפנה"ס . אמת המים עתיקה, עוברת בין מבני העיר. המרכז ההיסטורי של העיר כולל ארמונות, מבנים ורחובות, שנשארו ללא שינוי מאז ממאה ה-14.

העיר היא מרכז תרבותי וכלכלי. היא מוקד תיירות וסטודנטים. בעיר מצויה אחת האוניברסיטאות העתיקות באיטליה אשר הוקמה בשנת 1308. בנוסף אליה קיימת גם אוניברסיטת מיוחדת לתושבי חוץ.

יהודי העיר[עריכה]

היהודים הראשונים הגיעו לעיר במאה ה-13, בהזמנת שליטי המחוז, במטרה לפתוח דלפקים למתן הלוואות. המסמך הראשון המזכיר יהודים הוא משנת 1287. בשנת 1322 הגיעה לאומבריה קבוצה של יהודים מרומא. הם סבלו מהטרדות שכללו שריפה של ספרי התלמוד שלהם.

בשנת 1422 התכנסה בפרוג'ה "ועדה השנים-עשר" של הקהילות היהודיות באיטליה במטרה למנוע תעמולה נגד היהודים שאורגנה על-ידי ג'ובני דה קפיסטרנו, שכונה "השוט של היהודים", ששמו הטיל אימה על יהדות איטליה. הועדה החליטה להטיל מס על היהודים על מנת להשיג את ביטול הגזרות ^[2].

על בית הכנסת הראשון ידוע לנו משנת 1457. הוא היה בארמון בויה וקיה (Vecchia), בבעלות משפחה של אציל איטלקי. מבנה זה ומבנה נוסף נרכשו על-ידי אלאונצ'יו ואנג'לו ג'ולימו Aleuccio e Angelo di Guglielmo ונמסרו חינם לשימוש הקהילה. לאחר פטירתם בית הכנסת עבר לבעלות הקהילה. בשנת 1489 , הבנקאי ונטורה דה-אברמו נטל שליטה על הבניין . עם מותו, בית הכנסת עבר לבעלות הקהילה ‏‏^[3]

בשנת 1462 יזם הנזיר מיקלה דה-מילאנו חרם על פרוג'ה, בגלל ההסכם שהיה לה עם הבנקאים היהודים להקמת מוסד להלוואות בעיר. הוא דרש כי יוקמו מוסדות נוצרים למתן הלוואות - Monti di Pieta - והם ימלאו את תפקידי הבנקים של היהודים. יוזמתו הצליחה במחוזות המרכז של איטליה, בין השאר בערי אומבריה: פרוג'ה, אסיזי ובעיר מחוז מארקה כמו אנקונה ועוד. היהודים כבר לא היו נחוצים לכלכלת הערים ובמקומות אחדים גורשו. וכך בשנת 1485 הנזיר, ברנארדינו דה פילטרה (Bernardino da Feltre), הביא לגירוש היהודים מפרוג'ה ^[2].

בראשית המאה ה-16 חזרו היהודים לעיר. וידוע על שני חברים יהודים שהיו באגודת הציירים בעיר^[2].

בשנת 1569 גורשו היהודים מהמחוז כמו שנהגו במדינת האפיפיור. רובם עברו לשני הגטאות היחידים שבהם היהודים הורשו לגור ברומא ובאנקונה. בעקבות צעד זה הוחלו הגזרות על מרבית יהודי איטליה. אך בשנת 1590 חזרו היהודים לפרוג'ה והקצו להם אזור למגורים. כן ניתנו ליהודים הרשאות לפתוח מחדש בנקים בעיר. ^[2].

על יהדות פרוג'ה אין כמעט מידע מתקופת האמנציפציה ליהודים, הקמת איטליה ואפילו בעת החדשה. הקהילה היהודית ברומא מטפלת בבית הקברות היהודי המקומי.

ידוע על קיום שריד יהודי ברחוב ליבי (Via Vibi) ‏‏^[4] נמצא ארמון של משפחה היהודית, הנושאת שת שם הרחוב ושם יש גם כתובת המעידה על כך.

בית קברות היהודי העתיק חדל לשרת את יהודי העיר כבר לפני מאה שנה. קיימים תעודות על כך שפעל מהמאה ה-14. משנת 1874 יהודי העיר נקברים בחלקה מיוחדת בבית הקברות העירוני. יש בו כ-150 קברים.

במאה ה-20 הגרעין של יהודי העיר היה משפחת דאססאו (Dessau), שהייתה ממוצא אשכנזי. אחד מבני המשפחה היה פרופ' ברנרדו דאססאו, אשר נולד בשנת 1863 באופנבך (Offenbach am Main) ומת בפרוג'ה בשנת 1949. אחד מחידושיו היה כתיבת מבקרים בטכניקה חדשה בשנת 1907 בשפות האיטלקית והגרמנית. הוא עבד בשיתוף פעולה עם גוליילמו מרקוני זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1909, על תרומתו להתפתחות הטלגרפיה האלחוטית. ‏‏^[5]. הוא עבד גם עם אוגוסטו ריג'י (Augusto Righi) מחלוצי האלקטרומגנטיות באיטליה.

בשנת 1903 הוא נבחר כציר לקונגרס הציוני ה-6 בבאזל. בביתו גם התקיימו התפילות של יהודי-העיר‏‏^[6] אישיות אחרת ממשפחת דאססאו הייהת אמה גויטן דאססאו (Emma Goitein Dessau) שנולדה בשנת 1877 בקארלסרוהה גרמניה. לאחר שלמדה ציור בלונדון התיישבה עם בעלה באיטליה, תחילה בבולוניה ולאחר מכן הגיע לפרוג'ה. היה הייתה הראשונה שלמדה באקדמיה לאומנות והתמחתה בחיתוך עץ. ‏‏^[7].

הרב מנחם עמנואל הרטום, בנו של הרב אליה שמואל הרטום היה רבה של העיר בשנים 1937-1938.

במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר העיר הייהת תחת שלטון הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית אב כנסיית סנט אנדריה ופורטה אנה סוסזנה (chiesa di Sant'Andrea a Porta Santa Susanna) , אנריקן ויצ'אנטי (Federico Vincenti) שיתוף פעולה עם המחתרת באסיזי במטרה להסתיר פליטים יהודים. הוא זכה על בתואר חסיד אומות העולם מיד ושם. ^[8]

בעיר פועל מרכז לתרבות עברית (Centro Culturale Ebraico di Perugia) בראשות פרופ' גוסטבו ריינבאך ( Gustavo Reichenbach ) ליד האוניברסיטה המקומית. ריינבאך הוא גם ראש הקהילה הקטנה בעיר, המונה, בין השאר שני פרופסורים - עד לפני שנים בודדות - חמישה. הוא גם משמש בתפקיד סגן ראש העיר.

למרות מספרם הנמוך שך היהודים בעיר, אולי 30, יש אירועים אנטישמיים שוליים כמו כתיבת כתובות נאצה נגד היהודים ^[9]

במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם בית כנסת : Piazzetta della Sinagoga. הככר היא במרכז האזור היהודי של העיר. בו נמצא שריד משוער לבית כנסת.

הגניזה של פרוג'יה[עריכה]

באוניברסיטת פרוג'יה, בספרית הרקטור (Biblioteca dei Dottorato), מצוי אוסף של כתבי-יד עבריים מימי הביניים. בליקוט המגילות בפרוג'יה, החל בשנת 1981 פרופ' יוסף ברוך סרמוניטה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המגילות התגלו בתוך כריכות של ספרים מתקופות מאוחרות יותר כאשר דפי הקלף שימשו לבניית הכריכות ספרים. עד כה נחשפו בארבעים ספרים דפים כפולים של מגילות קלף. בין השאר נמצאו דפים מהמקורות הבאים : ספרי התנ"ך, תלמוד בבלי וספרי הלכה. באופן מיוחד מעניין הלקט של דפים מספר ירמיהו. האוסף כונה בשם "הגניזה של פרוג'יה‏‏" ^[10]

לקריאה נוספת[עריכה]

• בצלאל רות, תולדות היהודים ברומא, הוצאת מסדה, תל אביב, 1962.