רבי יחיא בשירי
|
|
רבי יחיא בשירי היה פוסק, מקובל ומדקדק בתימן, שהשפעתו על פסיקת יהודי תימן היתה גדולה.
תולדות חייו[עריכה]
הוא נולד במחצית השנייה של המאה השש עשרה לספירה הנוצרית לאביו רבי אברהם בשירי. חי בישוב רחבה שע"י צנעא. שמו התפרסם כחכם בתורת הנגלה והנסתר. היה בעל השפעה גדולה על פסיקת יהודי תימן ועל מסורות הדקדוק שלהם. הוא תיקן להוסיף נוסח מיוחד בכתובה, ותקנתו התקיימה בתימן עד הדור האחרון. פרסומו הגדול בא לו בעיקר בשל היותו סופר סת"ם ומעתיק אומן של חומשים, תכלאלים, משניות, ספרי הרמב"ם ועוד. כמעט בכל ספר שכתב הוסיף הערות וביאורים. הוא מכנה את עצמו בכינוי ספרותי "אבנר בן נר השרוני". כל ספריו מצויינים בדיוקם ובדקדוקם. מהרי"ץ מרבה להביאו בחיבוריו, בעיקר בחיבור "חלק הדקדוק" שנקרא על שם חיבורו של הרב בשירי על מסורת המקרא. מהרי"ץ מכנה אותו "הרב הגדול ספרא רבא דאוריתא מהרר"י בשירי" (שו"ת "פעולת צדיק" חלק א' סימן ק'). יהודי תימן מתייחסים כליפו בהערצה גדולה, ומייחסים לו סיפורי מופתים.
נפטר בערב שבת, כ"ב באב קע"ב בעירו רחבה.
חיבוריו[עריכה]
- חבצלת השרון- ביאור צורת האותיות על פי תורת הסוד, מסורות למקרא ודרשות קבליות. הספר מחולק ל"נתיבות", וכל נתיב מתמקד באחת האותיות. את הספר חיבר בהיותו בן תשע עשרה שנה.
- אבן השרון - פירוש על אגדות התלמוד לסדרים מועד ונשים.
- 'בשירי - טעמים ופרפראות חכמה.
- הגהות וביאורים ל"מדרש הגדול" לרבי דוד עדני.
- פירוש לסידור התפילה - הרב יוסף קאפח תרגם לעברית והוציא לאור את הפירוש על ההגדה של פסח מתוך פירוש זה.
- עין משפט - מראי מקום להלכות הרמב"ם.
- חלק הדקדוק- על מסורת המקרא.
- הגהות לפירוש "המזרחי" לרבי יוחנן מזרחי על מסכת חולין.