ישיבת אורות שאול
|
|
| ישיבת אורות שאול | |
|---|---|
| סוג | ישיבת הסדר |
| תאריך יסוד | אלול תשנ"ח |
| מיקום | שכונת שפירא, תל אביב |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב יובל שרלו, הרב דוד סתיו והרב שי פירון |
| ראש הישיבה כיום | הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות. |
| מספר תלמידים | כ100 |
ישיבת ההסדר רוח הגולן אורות שאול היא ישיבת הסדר השוכנת בשכונת שפירא שבדרום תל אביב, בראשות הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות. בעבר גם הרב דוד סתיו, רבה של שוהם, כיהן כראש ישיבה. הישיבה הוקמה באלול תשנ"ח בפתח תקווה ע"י הרב שרלו, הרב סתיו והרב שי פירון. לפני הקמתה, התעורר ויכוח בין הרב שרלו לרב פירון על מיקום הישיבה. הרב שרלו רצה להקים ישיבה ביישוב עמונה שבחבל בנימין, על מנת לחזק את הישוב שהוקם, ואילו הרב פירון רצה שהישיבה תקום בפתח תקווה על מנת שקול התורה יישמע גם בערים הגדולות שבמרכז הארץ[1]. ישיבת אורות שאול נחשבת לאחת ממייצגות הקו המתון בקרב ישיבות ההסדר.
בישיבה לומדים כ-100 תלמידים ואברכים, חלקם בשירות פעיל בצה"ל במסגרת ההסדר. בין מוסדות הישיבה מכון להכשרת מורים בשלוחת מכללת אורות ישראל, וכן בסמוך לישיבה קיימת ישיבה תיכונית. באלול תשס"ט החל הרב אברהם בלידשטיין לכהן כסגן ראש הישיבה. הישיבה שייכת לעמותת "רוח הגולן".
בשנת הלימודים תשע"ד, עברה הישיבה תהליך התחדשות. היא עקרה ממשכנה בפתח תקווה ועברה לקרית החינוך אמי"ת כפר בתיה שברעננה, וכן צורף הרב תמיר גרנות לראש הישיבה לצד הרב שרלו. כמו כן, הוכנס הרב איתמר אלדר כראש התכנית לתחמידים מבוגרים. בשנת הלימודים תשפ עברה הישיבה שינוי נוסף ועברה למשכן הקבע בשכונת שפירא בדרום תל אביב.
דרכה של הישיבה[עריכה]
ישיבת פתח תקווה מתאפיינת בעיסוק נרחב בתחומי התנ"ך, האגדה, ההגות, המחשבה והמוסר. בישיבה מתקיימים שיעורים בתחומים אלה כחלק אינטגרלי מלימוד התורה. הרחבה זו של לימוד התורה הנה חלק מהחיפוש אחר תורת ארץ ישראל, ובפרט לימוד התלמוד הירושלמי והמדרשים שנתחדשו בארץ ישראל.
בישיבה מושם דגש על לימוד התנ"ך, מתוך ראייתו כספר מרכזי בעיצוב תפיסת העולם הדתית, זאת באמצעות לימוד ספרי התנ"ך לעומקם ואימוץ דברי הנביאים כהכוונה בעבודת ה'.
הלימוד בישיבה מתאפיין בפתיחות, המתבטאת בבחינת מקורות תורניים רבים ועיון בהם לצורך ליבון סוגיות, במטרה להגיע מתוכם להעמקה. לצד חשיפה זו, נדרשת הכרעה חד-משמעית.
הישיבה עוסקת בסוגיות ציבוריות הקשורות בצביונה הדתי של מדינת ישראל ובשאלות ממלכתיות, עיוניות והלכתיות, מתוך שאיפה לקחת חלק בעיצוב דמותה הדתית של המדינה.
כחלק ממגמה מתחדשת בישיבות הציונות הדתית, הישיבה מעודדת פיתוח יצירה מקורית. הישיבה מוציאה עלון שבועי פנים-ישיבתי בשם "פתחון פה", בו מתפרסמים מאמרים של תלמידי הישיבה, רבעון עיוני בשם "פתיחתא", וקובץ בשם "פיתוחי חותם", בו מתפרסמים מאמרים עיוניים פרי עטם של תלמידי הישיבה בנושאי תנ"ך, תלמוד, אגדה ומחשבת ישראל. בנוסף, מוציאה הישיבה קובץ ספרותי בשם "טפטופים", בו מתפרסמות יצירות שירה ופרוזה פרי עטם של תלמידי הישיבה. בשנת תשס"ד פרסמה הישיבה ספר בשם "באי היום - תלמידי ישיבה כותבים", ובו מבחר שירים וקטעי פרוזה שפורסמו לראשונה ב"טפטופים". שני סיפורים של תלמידים בישיבה פורסמו בספר "אהבה ומצוות אחרות".