כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ
|
|
הכלל[עריכה]
כל מצוה שאינה מוטלת על הקרקע או על גידוליה, אלא על גופו של האדם, כגון: שבת, מילה, ציצית, שעטנז, קעקע וכד', נוהגת בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ, ואפילו מצוות שכתוב בהן "כי יביאך", כגון תפילין ופטר חמור, הואיל והן חובות הגוף, נוהגות הן בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ. מקור הכלל הוא במשנה קידושין א ט.
משום "הציבי לך ציונים"[עריכה]
כתוב בספרי דברים מג: "אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ הוו מצוינים במצוות, שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. משל למלך שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה, אמר לה: הוי מתקשטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים. כך אמר הקב"ה לישראל: בני, היו מצוינים במצוות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים. הוא שירמיהו אומר (ירמיהו לא כ): הציבי לך ציונים וגו' אלה המצוות שישראל מצוינין בהם". ישנן שלוש אפשרויות להסבר מדרש זה:
- שיטת רבנו הלל מארץ יוון בפירושו לספרי (וכן הנצי"ב בפירושו לספרי "עמק הנציב"): ""אף על גב דאיכא מצוות שתלויות בארץ, כגון תרומות ומעשרות וכיוצא בהן, הוו מצוינין כמצוות בחוצה לארץ שכשתחזרו לא יהו עליכן חדשים שכבר הייתם נוהגים בהן בחוצה לארץ מדרבנן"- כלומר- יש לקיים גם את המצוות התלויות בקרקע בחו"ל משום "הציבי לך ציונים".
- שיטת הרדב"זתבנית:חלק ו סימן ב אלפים קנד: "והוצרך להזהירם אע"פ שהם חובת הגוף, שלא יפרקו מעליהם עול המצוות מפני דוחק שעבוד הגלות וגזרות השמדות כאשר אירע... שהיו גוזרים עליהם לבטל המצוות. ואפשר כי מצד האונס יבטלו אותם, הזהירם שיהיו מצוינים במצוות כדי שלא יהיו עליהם חדשות כשיחזרו ויהיה להם טורח בעשייתם. ולא מפני שהיו פטורים בחו"ל הוא מזהיר עליהם, אלא מהטעם שכתבתי... ופשוט הוא". כלומר, חיוב המצוות התלויות בגוף זהה בחו"ל ובא"י, אלא שבגלות צריך חיזוק מיוחד לשמירת המצוות.
- שיטת רוב הראשונים, לפיה, עיקר קיום המצוות כולן הוא בארץ ישראל, ובחו"ל מקיימים אותן רק משום הציבי לך ציונים: "אל על פי שאנו עושים המצוות בחוץ לארץ והן חובת הגוף לעשותם בכל מקום, לימדונו החכמים ז"ל שאין עיקר עשייתן אלא בארץ הקדושה" (רבינו בחיי דברים יא יח), "אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'" (רמב"ן ויקרא יח כה), " ועיקר מצוות התורה כולן בארץ הן עוד פי כמה מצוות אינן נהוגות כלל אלא בארץ כמו שאמרו במפורש הציבי לך ציונים" (שו"ת הרשב"א א קלד), כי המצוות הן מצוותיו שתעשו בארץ שיתן לכם ה' לירושה" (אבן עזרא דברים ד ח), רשב"ם דברים ה כח ועוד.
היו שניסו להסביר שמכאן שבחו"ל ישנו פטור מכל המצוות, ועליהם כתב הרשב"ץ (שו"ת יכין ובועז חלק א סימן קלד): "הטועים המשוגעים באמונתם הדוברים על ה' סרה האומרים שאין כל המצוות נוהגות אלא בארץ אבל בחוצה לארץ אינה נוהגת שום מצוה כלל - חס וחלילה ורחמנא ליצלן מדעת השוטים הללו".