לשון נקיה

לשון יפה, לשון של כבוד, שימוש בביטויים צחים ונקיים.

"לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר (בראשית ז, ח): "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה" (פסחים ג).

תורתנו הקדושה - המדקדקת על כל קוצו של יו"ד - האריכה לכתוב את המלים "אשר איננה טהורה" שיש בהן י"ג אותיות, במקום לקצר ולומר "הטמאה" שיש בה רק ה' אותיות. ייתור זה של ח' אותיות, בא ללמדנו שיש להימנע מלהוציא דבר מגונה מהפה.

עוד מספרת שם הגמרא, על שני תלמידים של הלל (ולפי גירסא אחרת, של ר' יוחנן) "חד אמר: מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה, וחד אמר: מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה (כלומר, שניהם אמרו את אותו הדבר, אלא שהאחד מהם נמנע מלהשתמש במילה "טומאה") - אמר: מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל. ולא היה ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל".