אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה

אין בית דין של מעלה קובעים את דינו של אדם על פי מעשים שהוא עתיד לעשות.

אדם שעתיד להרשיע, אינו נענש בהווה מפני חטאי העתיד. על הפסוק הנאמר בישמעאל: "כי שמע אלהים אל קול הנער" מובא במדרש: אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר. אמר להם: השעה צדיק הוא או רשע. אמרו לו: צדיק. אמר להם: "באשר הוא שם" - איני דן את העולם אלא בשעתו.