חזקיהו בן אחז: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר מכן, שלח סנחריב שלושה שליחים- תרתן, רב סריס ו[[רבשקה]] עם צבא גדול שכלל מאתיים וששים ריבוא וחמשת אלפים חסר אחד <ref>מקור: [[תנא דבי אליהו]] פרק ח.</ref> לירושלים. השליחים דברו ב[[עברית]] בפני שליחי חזקיהו- אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר, ואמרו כי חזקיהו נהג בטפשות שסמך על מצרים שיבואו לעזור לו כאשר מרד באשור, כי הם כ"משענת הקנה הרצוץ", ואף על ה' אל להם לסמוך, כי חזקיהו שהסיר את הבמות והמצבות, מיעט בכך את עבודת ה' וצמצם אותה לירושלים בלבד. כמו כן הם אמרו כי בגזרת ה' סנחריב עלה על ירושלים (כפי שניבא זאת ישעיהו<ref>פרק ז פס' יז, על פי [[מצודת דוד]].</ref>). שליחי חזקיהו בקשו מהם כי לא ידברו עמם בעברית, אלא ב[[ארמית]], כדי שהעם הנמצא על החומה ושומע את דבריהם לא יבין ויפחד. בצגובה אומר רבשקה כי דבריו מכוונים גם כלפי העם שידע כי הוא עומד להיות נתון במצור ורעב, עד שיצטרכו לאכול ולשתות את צואתם ומי רגליהם. רבשקה המשיך וקרא אל העם ואמר להם כי אל להם לבטוח בחזקיהו, אלא כדאי להם להכנע לסנחריב, שיקח אותם לארץ טובה כארץ ישראל. הוא אמר להם שכמו שהאלהים אותם עבדו אנשי [[ממלכת ישראל]] לא הצילו את שומרון בירת ישראל, כך גם ה' לא יציל את ירושלים מיד סנחריב. העם, בפקודת חזקיהו, לא ענה לדברי רבשקה. לאחר שנודעו לחזקיהו דברי רבשקה, הוא [[קריעה|קרע]] את בגדיו ולבש שק, ושלח שליחים אל הנביא ישעיהו. ישעיהו ענה בשם ה' כי אין לירא מדברי סנחריב.