חזקיהו בן אחז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  4 באפריל 2016
במקום בצגובה - בתגובה
(במקום בצגובה - בתגובה)
שורה 8: שורה 8:
בשנת 3213 לבריאת העולם, השנה השלוש עשרה למלכות חזקיה, עלה [[סנחריב]] למלחמה כנגד ממלכת יהודה המורדת. הוא הצליח ללכוד את ערי יהודה הבצורות.לפני שהספיק להגיע לירושלים, ביקש ממנו חזקיה כי יסלח לו על מרדו, וסנחריב בתמורה דרש תשלום של שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב. חזקיה שילם את המס מאוצרות בית המקדש ובית המלך, וכן שילם לו את דלתות ומפתני ההיכל שציפה<ref>מקור:מ"ב י"ח יג-טז.</ref>.  
בשנת 3213 לבריאת העולם, השנה השלוש עשרה למלכות חזקיה, עלה [[סנחריב]] למלחמה כנגד ממלכת יהודה המורדת. הוא הצליח ללכוד את ערי יהודה הבצורות.לפני שהספיק להגיע לירושלים, ביקש ממנו חזקיה כי יסלח לו על מרדו, וסנחריב בתמורה דרש תשלום של שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב. חזקיה שילם את המס מאוצרות בית המקדש ובית המלך, וכן שילם לו את דלתות ומפתני ההיכל שציפה<ref>מקור:מ"ב י"ח יג-טז.</ref>.  


לאחר מכן, שלח סנחריב שלושה שליחים- תרתן, רב סריס ו[[רבשקה]] עם צבא גדול שכלל מאתיים וששים ריבוא וחמשת אלפים חסר אחד <ref>מקור: [[תנא דבי אליהו]] פרק ח.</ref> לירושלים. השליחים דברו ב[[עברית]] בפני שליחי חזקיהו- אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר, ואמרו כי חזקיהו נהג בטפשות שסמך על מצרים שיבואו לעזור לו כאשר מרד באשור, כי הם כ"משענת הקנה הרצוץ", ואף על ה' אל להם לסמוך, כי חזקיהו שהסיר את הבמות והמצבות, מיעט בכך את עבודת ה' וצמצם אותה לירושלים בלבד. כמו כן הם אמרו כי בגזרת ה' סנחריב עלה על ירושלים (כפי שניבא זאת ישעיהו<ref>פרק ז פס' יז, על פי [[מצודת דוד]].</ref>). שליחי חזקיהו בקשו מהם כי לא ידברו עמם בעברית, אלא ב[[ארמית]], כדי שהעם הנמצא על החומה ושומע את דבריהם לא יבין ויפחד. בצגובה אומר רבשקה כי דבריו מכוונים גם כלפי העם שידע כי הוא עומד להיות נתון במצור ורעב, עד שיצטרכו לאכול ולשתות את צואתם ומי רגליהם. רבשקה המשיך וקרא אל העם ואמר להם כי אל להם לבטוח בחזקיהו, אלא כדאי להם להכנע לסנחריב, שיקח אותם לארץ טובה כארץ ישראל. הוא אמר להם שכמו שהאלהים אותם עבדו אנשי [[ממלכת ישראל]] לא הצילו את שומרון בירת ישראל, כך גם ה' לא יציל את ירושלים מיד סנחריב. העם, בפקודת חזקיהו, לא ענה לדברי רבשקה. לאחר שנודעו לחזקיהו דברי רבשקה, הוא [[קריעה|קרע]] את בגדיו ולבש שק, ושלח שליחים אל הנביא ישעיהו. ישעיהו ענה בשם ה' כי אין לירא מדברי סנחריב.
לאחר מכן, שלח סנחריב שלושה שליחים- תרתן, רב סריס ו[[רבשקה]] עם צבא גדול שכלל מאתיים וששים ריבוא וחמשת אלפים חסר אחד <ref>מקור: [[תנא דבי אליהו]] פרק ח.</ref> לירושלים. השליחים דברו ב[[עברית]] בפני שליחי חזקיהו- אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר, ואמרו כי חזקיהו נהג בטפשות שסמך על מצרים שיבואו לעזור לו כאשר מרד באשור, כי הם כ"משענת הקנה הרצוץ", ואף על ה' אל להם לסמוך, כי חזקיהו שהסיר את הבמות והמצבות, מיעט בכך את עבודת ה' וצמצם אותה לירושלים בלבד. כמו כן הם אמרו כי בגזרת ה' סנחריב עלה על ירושלים (כ�י שניבא זאת ישעיהו<ref>פרק ז פס' יז, על פי [[מצודת דוד]].</ref>). שליחי חזקיהו בקשו מהם כי לא ידברו עמם בעברית, אלא ב[[ארמית]], כדי שהעם הנמצא על החומה ושומע את דבריהם לא יבין ויפחד. בתגובה אומר רבשקה כי דבריו מכוונים גם כלפי העם שידע כי הוא עומד להיות נתון במצור ורעב, עד שיצטרכו לאכול ולשתות את צואתם ומי רגליהם. רבשקה המשיך וקרא אל העם ואמר להם כי אל להם לבטוח בחזקיהו, אלא כדאי להם להכנע לסנחריב, שיקח אותם לארץ טובה כארץ ישראל. הוא אמר להם שכמו שהאלהים אותם עבדו אנשי [[ממלכת ישראל]] לא הצילו את שומרון בירת ישראל, כך גם ה' לא יציל את ירושלים מיד סנחריב. העם, בפקודת חזקיהו, לא ענה לדברי רבשקה. לאחר שנודעו לחזקיהו דברי רבשקה, הוא [[קריעה|קרע]] את בגדיו ולבש שק, ושלח שליחים אל הנביא ישעיהו. ישעיהו ענה בשם ה' כי אין לירא מדברי סנחריב.
שבנא וסיעתו נכנעו לרבשקה, ושלחו לו בחץ אל מחוץ לחומה "שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו"<ref>סנהדרין כו ע"א</ref>.
שבנא וסיעתו נכנעו לרבשקה, ושלחו לו בחץ אל מחוץ לחומה "שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו"<ref>סנהדרין כו ע"א</ref>.
רבשקה המשיך, לאחר הפסקה קצרה באיומיו על ירושלים. חזקיהו חלה, וביום השלישי למחלתו<ref>מקור:[[ילקוט שמעוני]] מלכים רלו.</ref> התפלל לפני ה' שיושיעו מפני סנחריב. כתגובה לתפילה, אומר ה' לישעיהו כי סנחריב, אשר חרף את ה' יפול ולא ילחם בירושלים. פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש באו לעזרת חזקיהו<ref>שיר השירים רבה ד, יח</ref> באותו לילה, שהיה [[ליל הסדר]]<ref>מקור:[[מדרש רבה|שיר השירים רבה]] א, [[סדר עולם רבה]] כג, ועוד וראה בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" הנאמר בסוף ליל הסדר: "יעץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה" .</ref> בא מלאך ה' למחנה אשור, והרג שמונים וחמישה אלף חיילים<ref>על פי חז"ל, הם מתו בשריפה,אולם גופם נשרף מבפנים ולא מבחוץ, מכיוון שהיו מבניו של [[שם]] שכסה ערוות אביו ([[מדרש שוחר טוב]]כב ב). כמו כן, חז"ל מציינים כי אש זו יצאה מבית המדרש בו למדו ישעיהו וחזקיהו, בזכות תורתם.</ref>. בעקבות המפלה, חזר סנחריב לאשור, וירושלים ניצלה<ref> סיפור מפלת סנחריב: מ"ב פרקים י"ח-י"ט, ישעיהו פרקים לו-לז.</ref>.
רבשקה המשיך, לאחר הפסקה קצרה באיומיו על ירושלים. חזקיהו חלה, וביום השלישי למחלתו<ref>מקור:[[ילקוט שמעוני]] מלכים רלו.</ref> התפלל לפני ה' שיושיעו מפני סנחריב. כתגובה לתפילה, אומר ה' לישעיהו כי סנחריב, אשר חרף את ה' יפול ולא ילחם בירושלים. פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש באו לעזרת חזקיהו<ref>שיר השירים רבה ד, יח</ref> באותו לילה, שהיה [[ליל הסדר]]<ref>מקור:[[מדרש רבה|שיר השירים רבה]] א, [[סדר עולם רבה]] כג, ועוד וראה בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" הנאמר בסוף ליל הסדר: "יעץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה" .</ref> בא מלאך ה' למחנה אשור, והרג שמונים וחמישה אלף חיילים<ref>על פי חז"ל, הם מתו בשריפה,אולם גופם נשרף מבפנים ולא מבחוץ, מכיוון שהיו מבניו של [[שם]] שכסה ערוות אביו ([[מדרש שוחר טוב]]כב ב). כמו כן, חז"ל מציינים כי אש זו יצאה מבית המדרש בו למדו ישעיהו וחזקיהו, בזכות תורתם.</ref>. בעקבות המפלה, חזר סנחריב לאשור, וירושלים ניצלה<ref> סיפור מפלת סנחריב: מ"ב פרקים י"ח-י"ט, ישעיהו פרקים לו-לז.</ref>.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט