2,221
עריכות
ארבע מלכויות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סברות המחלוקת בחלוקת המלכויות
(←מלבי"ם) |
|||
| שורה 395: | שורה 395: | ||
==סברות המחלוקת בחלוקת המלכויות== | ==סברות המחלוקת בחלוקת המלכויות== | ||
רס"ג, אבן עזרא, רמב"ן, רד"ק, ואברבנאל: רב סעדיה גאון מפרש, כאמור, שהמלכות הרביעית היא רומי, ולאחר מכן התפצלה המלכות הרביעית לשתי מלכויות המשמשות כאחד - מלכות רומי ומלכות ישמעאל. מלכות רומי מסומלת על-ידי אצבעות ברזל ומלכות ישמעאל מסומלת על-ידי אצבעות חרס. ושתי המלכויות האלה שולטות בעולם במקביל ולכן נקראות שתיהן יחד המלכות הרביעית במשמעות של תקופת שלטון רביעית בעולם. | רס"ג, אבן עזרא, רמב"ן, רד"ק, ואברבנאל: רב סעדיה גאון מפרש, כאמור, שהמלכות הרביעית היא רומי, ולאחר מכן התפצלה המלכות הרביעית לשתי מלכויות המשמשות כאחד - מלכות רומי ומלכות ישמעאל. מלכות רומי מסומלת על-ידי אצבעות ברזל ומלכות ישמעאל מסומלת על-ידי אצבעות חרס. ושתי המלכויות האלה שולטות בעולם במקביל ולכן נקראות שתיהן יחד המלכות הרביעית במשמעות של תקופת שלטון רביעית בעולם. | ||
ומקשה עליו אבן עזרא, איך ייתכן שלא לכלול את מלכות ישמעאל במסגרת ארבע המלכויות, הרי מלכות ישמעאל היא מלכות עצומה וגדולה? בלשון אחרת, איך ייתכן שלא לייחד למלכות ישמעאל מקום בפני עצמו, בשל גודלה, במקביל למלכות רומי? עוד שואל אבן עזרא, איך ייתכן לכלול את ישמעאל במלכות רומי, הרי אין מלכותם אחת ואין דתם אחת. | ומקשה עליו אבן עזרא, איך ייתכן שלא לכלול את מלכות ישמעאל במסגרת ארבע המלכויות, הרי מלכות ישמעאל היא מלכות עצומה וגדולה? בלשון אחרת, איך ייתכן שלא לייחד למלכות ישמעאל מקום בפני עצמו, בשל גודלה, במקביל למלכות רומי? עוד שואל אבן עזרא, איך ייתכן לכלול את ישמעאל במלכות רומי, הרי אין מלכותם אחת ואין דתם אחת. | ||
עולה מזה, שלדעת האבן עזרא, המלכויות מוגדרות: א. לפי שלטונן - שלטון אחד על מדינות שונות ייחשב למלכות אחת. ב. לפי דתן - מדינות שונות בעלות שלטון עצמאי, המחולקות בשלטונן אבל זהות בתרבותן ובדתן ניתנות גם כן להגדרה של "מלכות". בהתאם לשיטה זו מחלק האבן עזרא את המלכויות לפי הפירוט הבא: א. מלכות בבל - שלטון יחיד על שטח גדול. ב. מלכות פרס - שלטון יחיד על שטח גדול. ג. מלכות יון ורומי - רומי נחשבת לממשיכה של יון, כיון שהרומאים הם מבני יון. ד. מלכות ישמעאל - ריבוי של מדינות ריבוניות בעלות דת משותפת, היא הדת האיסלמית. | |||
עולה מזה, שלדעת האבן עזרא, המלכויות מוגדרות: | |||
א. לפי שלטונן - שלטון אחד על מדינות שונות ייחשב למלכות אחת. | |||
ב. לפי דתן - מדינות שונות בעלות שלטון עצמאי, המחולקות בשלטונן אבל זהות בתרבותן ובדתן ניתנות גם כן להגדרה של "מלכות". | |||
בהתאם לשיטה זו מחלק האבן עזרא את המלכויות לפי הפירוט הבא: | |||
א. מלכות בבל - שלטון יחיד על שטח גדול. | |||
ב. מלכות פרס - שלטון יחיד על שטח גדול. | |||
ג. מלכות יון ורומי - רומי נחשבת לממשיכה של יון, כיון שהרומאים הם מבני יון. | |||
ד. מלכות ישמעאל - ריבוי של מדינות ריבוניות בעלות דת משותפת, היא הדת האיסלמית. | |||
מן הויכוח של האבן עזרא עם הרס"ג, ניתן להסיק, שלשיטת הרס"ג רעיון ארבע המלכויות בא לבטא ארבע תקופות בעולם: | מן הויכוח של האבן עזרא עם הרס"ג, ניתן להסיק, שלשיטת הרס"ג רעיון ארבע המלכויות בא לבטא ארבע תקופות בעולם: | ||
א. מלכות בבל - שלטון יחיד על שטח גדול. ב. מלכות פרס שהתחילה לאחר שבטלה מלכות בבל. גם היא שלטון יחיד על שטח גדול. ג. אחריה - מלכות יון, שגם היא שלטון יחיד על שטח גדול. ד. מלכות רומי החלה לאחר שבטלה מלכות יון, וגם היא שלטון יחיד על שטח גדול. במקביל התחילה מלכות ישמעאל, ששלטונה הוא שלטון דתי, ולא מדיני, כלומר, אין בה מלך יחיד על שטח גדול. כיון שמלכות ישמעאל התקיימה במקביל למלכות רומי, ולא ירשה אותה, מגדיר אותן הרס"ג כמלכות אחת (מבין הארבע) אף שאין ביניהן שום קשר. כלומר, הרס"ג מבחין בין ארבע תקופות ולא בין ארבע מדינות, אימפריות או מלכים. | |||
א. מלכות בבל - שלטון יחיד על שטח גדול. | |||
ב. מלכות פרס שהתחילה לאחר שבטלה מלכות בבל. גם היא שלטון יחיד על שטח גדול. | |||
ג. אחריה - מלכות יון, שגם היא שלטון יחיד על שטח גדול. | |||
ד. מלכות רומי החלה לאחר שבטלה מלכות יון, וגם היא שלטון יחיד על שטח גדול. במקביל התחילה מלכות ישמעאל, ששלטונה הוא שלטון דתי, ולא מדיני, כלומר, אין בה מלך יחיד על שטח גדול. כיון שמלכות ישמעאל התקיימה במקביל למלכות רומי, ולא ירשה אותה, מגדיר אותן הרס"ג כמלכות אחת (מבין הארבע) אף שאין ביניהן שום קשר. כלומר, הרס"ג מבחין בין ארבע תקופות ולא בין ארבע מדינות, אימפריות או מלכים. | |||
הן לפי האבן עזרא והן לפי הרס"ג, מדינות שדתן אחת, אף אם הן מחולקות מבחינה מדינית, נחשבות למלכות אחת, ולכן אף שכיום אין לדת הנוצרית סמכות מדינית, כל המדינות שדתן העיקרית היא הנצרות מהוות "מלכות" אחת. כיון שהדת הנוצרית היא דת רומי, הרי שכולן כאחת מהוות את "מלכות רומי". באופן דומה מדינות האיסלאם מהוות "מלכות" אחת, אף שהן מחולקות למדינות שונות, ואין להם שלטון מדיני מרכזי. | הן לפי האבן עזרא והן לפי הרס"ג, מדינות שדתן אחת, אף אם הן מחולקות מבחינה מדינית, נחשבות למלכות אחת, ולכן אף שכיום אין לדת הנוצרית סמכות מדינית, כל המדינות שדתן העיקרית היא הנצרות מהוות "מלכות" אחת. כיון שהדת הנוצרית היא דת רומי, הרי שכולן כאחת מהוות את "מלכות רומי". באופן דומה מדינות האיסלאם מהוות "מלכות" אחת, אף שהן מחולקות למדינות שונות, ואין להם שלטון מדיני מרכזי. | ||
הרמב"ן חולק הן על הרס"ג והן על האבן עזרא. על טענת האבן עזרא, שיש להחשיב את מלכות ישמעאל לאחת מארבע המלכויות, כיון שהיא מלכות גדולה וניכרת בעולם, מגיב הרמב"ן ש"נפל פחדם (של הישמעאלים) עליו". מתוך דברי הרמב"ן נראה שהוא סובר שחלוקת המלכויות היא כדלהלן: | הרמב"ן חולק הן על הרס"ג והן על האבן עזרא. על טענת האבן עזרא, שיש להחשיב את מלכות ישמעאל לאחת מארבע המלכויות, כיון שהיא מלכות גדולה וניכרת בעולם, מגיב הרמב"ן ש"נפל פחדם (של הישמעאלים) עליו". מתוך דברי הרמב"ן נראה שהוא סובר שחלוקת המלכויות היא כדלהלן: | ||
א. מלכויות שונות מוגדרות כמלכות אחת רק אם יש להן שלטון מרכזי המאחד אותן. ב. ארבע המלכויות הן רק אלה שעם ישראל היה משועבד להן בגלותו: מלכויות שהגלו את העם מארצו, כבבל ורומא, ומלכויות שכבשו מלכות קודמת ושיעבדו, מכוח זה, את עם ישראל למרותם, כפרס, שכבשה את בבל, ויון שכבשה את פרס. מדברי הרמב"ן יוצא, שרומי שיעבדה את ישראל משתי הבחינות: א. היא הגלתה את עם ישראל מארצו. ב. היא כבשה את יון וממילא שועבדו לה היהודים. | |||
א. מלכויות שונות מוגדרות כמלכות אחת רק אם יש להן שלטון מרכזי המאחד אותן. | |||
ב. ארבע המלכויות הן רק אלה שעם ישראל היה משועבד להן בגלותו: מלכויות שהגלו את העם מארצו, כבבל ורומא, ומלכויות שכבשו מלכות קודמת ושיעבדו, מכוח זה, את עם ישראל למרותם, כפרס, שכבשה את בבל, ויון שכבשה את פרס. מדברי הרמב"ן יוצא, שרומי שיעבדה את ישראל משתי הבחינות: א. היא הגלתה את עם ישראל מארצו. ב. היא כבשה את יון וממילא שועבדו לה היהודים. | |||
הרמב"ן משיג על קביעת האבן עזרא, שאם כדברי הראב"ע שכל מלכות גדולה היא אחת מארבע המלכויות, הרי שגם הודו וכוש ורומניא וטרטר הן מלכויות, ואם כן ישנן יותר מארבע מלכויות. ונראה שכוונת האבן עזרא היא, שמלכות ישמעאל נחשבת לבדה המלכות הרביעית כיון שהיא הגדולה מכל המלכויות, אפילו מהודו וכוש, וכיוצא בהן. ואם כך, לשיטת האבן עזרא, משמעות הנבואה היא שמלכות ישמעאל, שהיתה הגדולה מכולן מאז שהתפשטה בעולם, תישאר במעמד זה עד לביאת המשיח . יתכן גם, שראב"ע מחשיב את מלכות ישמעאל לגלות הרביעית, כיון ש"רוב הגולה בארצם" (ראב"ע על דניאל יב, יא). אמנם, בימינו כבר אין רוב הגולה בארצות ישמעאל. | הרמב"ן משיג על קביעת האבן עזרא, שאם כדברי הראב"ע שכל מלכות גדולה היא אחת מארבע המלכויות, הרי שגם הודו וכוש ורומניא וטרטר הן מלכויות, ואם כן ישנן יותר מארבע מלכויות. ונראה שכוונת האבן עזרא היא, שמלכות ישמעאל נחשבת לבדה המלכות הרביעית כיון שהיא הגדולה מכל המלכויות, אפילו מהודו וכוש, וכיוצא בהן. ואם כך, לשיטת האבן עזרא, משמעות הנבואה היא שמלכות ישמעאל, שהיתה הגדולה מכולן מאז שהתפשטה בעולם, תישאר במעמד זה עד לביאת המשיח . יתכן גם, שראב"ע מחשיב את מלכות ישמעאל לגלות הרביעית, כיון ש"רוב הגולה בארצם" (ראב"ע על דניאל יב, יא). אמנם, בימינו כבר אין רוב הגולה בארצות ישמעאל. | ||
הרד"ק (-בשיטה ב) מסכים באופן עקרוני לשיטת האבן עזרא, שארבע המלכויות הן המלכויות הגדולות ביותר בתקופתן, אלא שלא כמוהו, אין הוא מגדיר "מלכות" לפי טריטוריה ותחום שלטון אלא לפי חוזקה וכוחה, מכיון שכך סובר הרד"ק שהמלכות הרביעית היא רומי, שהיתה החזקה ביותר בתקופתה, וגברה על מלכויות ישמעאל. | הרד"ק (-בשיטה ב) מסכים באופן עקרוני לשיטת האבן עזרא, שארבע המלכויות הן המלכויות הגדולות ביותר בתקופתן, אלא שלא כמוהו, אין הוא מגדיר "מלכות" לפי טריטוריה ותחום שלטון אלא לפי חוזקה וכוחה, מכיון שכך סובר הרד"ק שהמלכות הרביעית היא רומי, שהיתה החזקה ביותר בתקופתה, וגברה על מלכויות ישמעאל. | ||
האברבנאל נוקט שהמלכות הרביעית היא רומי, אלא שרומי עצמה נחלקת למלכות הנוצרים ולמלכות ישמעאל. בכך שונה שיטתו של האברבנאל מזו של הרס"ג, המגדיר כמלכות אחת את כל המלכויות הגדולות השולטות בעולם בתקופה אחת. כן שונה שיטת האברבנאל משיטת האבן עזרא, שסובר שלא ניתן להגדיר את מלכות רומי וישמעאל כמלכות אחת, כיון שדתותיהן שונות ואין ביניהן שום קשר. בעקבות האברבנאל הלך המלבי"ם. נראה שדעת הר"ן ובעל העיקרים היא כרמב"ן. רש"י ורמב"ם, נוקטים שהמלכות הרביעית היא אדום וישמעאל. מרש"י משמע כאברבנאל וכמלבי"ם, שאדום וישמעאל נחשבות שתיהן מלכות אחת, בדומה לבבל ולכשדים שהיו מלכות אחת, ובדומה לפרס ולמדי. מלכות מדי המשיכה את מלכות פרס מבחינה מדינית, כיון שמלך פרס היה חתנו וממשיכו של מלך מדי. הרמב"ם משמע כרס"ג, שאדום וישמעאל הן ה"מלכות הרביעית", אף שאין קשר ביניהן. | האברבנאל נוקט שהמלכות הרביעית היא רומי, אלא שרומי עצמה נחלקת למלכות הנוצרים ולמלכות ישמעאל. בכך שונה שיטתו של האברבנאל מזו של הרס"ג, המגדיר כמלכות אחת את כל המלכויות הגדולות השולטות בעולם בתקופה אחת. כן שונה שיטת האברבנאל משיטת האבן עזרא, שסובר שלא ניתן להגדיר את מלכות רומי וישמעאל כמלכות אחת, כיון שדתותיהן שונות ואין ביניהן שום קשר. בעקבות האברבנאל הלך המלבי"ם. נראה שדעת הר"ן ובעל העיקרים היא כרמב"ן. רש"י ורמב"ם, נוקטים שהמלכות הרביעית היא אדום וישמעאל. מרש"י משמע כאברבנאל וכמלבי"ם, שאדום וישמעאל נחשבות שתיהן מלכות אחת, בדומה לבבל ולכשדים שהיו מלכות אחת, ובדומה לפרס ולמדי. מלכות מדי המשיכה את מלכות פרס מבחינה מדינית, כיון שמלך פרס היה חתנו וממשיכו של מלך מדי. הרמב"ם משמע כרס"ג, שאדום וישמעאל הן ה"מלכות הרביעית", אף שאין קשר ביניהן. | ||
==טבלה ב: שיטות בזיהוי ארבע המלכויות== | ==טבלה ב: שיטות בזיהוי ארבע המלכויות== | ||