הרב אברהם ישראל סילבצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
}}
}}


הרב '''אברהם ישראל (אב"י) סילבצקי''' (נולד ב[[ז' באדר א']] [[ה'תשל"ו]]) , הוא [[תלמיד חכם]] [[ציונות דתית|ציוני דתי]], [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]] וראש כולל ב[[בית הרב]].
הרב '''אברהם ישראל (אב"י) סילבצקי''' (נולד בז' באדר א' ה'תשל"ו) , הוא [[תלמיד חכם]] ציוני דתי, [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]] וראש כולל בבית הרב.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
שורה 25: שורה 25:


למד בישיבה תיכונית [[חורב]] בירושלים לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]],רבו ‏המובהק ו[[הרב שאול ישראלי]].
למד בישיבה תיכונית [[חורב]] בירושלים לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]],רבו ‏המובהק ו[[הרב שאול ישראלי]].
במשך השנים למד אצל הרב המקובל [[הרב יוסף לייב זוסמן]] תלמידו של [[הרב יעקב משה חרל"פ]] .כמו כן היה בקשר הדוק עם [[הרב חיים אילסון]] ראש [[ישיבת דרך התלמוד]] ב[[ירושלים]]
במשך השנים למד אצל הרב המקובל [[הרב יוסף לייב זוסמן]] תלמידו של [[הרב יעקב משה חרל"פ]] .כמו כן היה בקשר הדוק עם הרב חיים אילסון ראש [[ישיבת דרך התלמוד]] ב[[ירושלים]]
ומתלמידיו המובהקים של [[הגרי"ד סולובייצ'יק]],ואף סייע לו בהוצאה לאור של הספר 'אגרות הגרי"ד' ובעריכת שיעורים שונים של [[הגרי"ד סולובייצ'יק]].
ומתלמידיו המובהקים של [[הגרי"ד סולובייצ'יק]],ואף סייע לו בהוצאה לאור של הספר 'אגרות הגרי"ד' ובעריכת שיעורים שונים של [[הגרי"ד סולובייצ'יק]].


שורה 35: שורה 35:
כמו כן, באופן רשמי החל להעביר גם שיעורי עיון ב[[גמרא]] בסדר צהריים בישיבה.  
כמו כן, באופן רשמי החל להעביר גם שיעורי עיון ב[[גמרא]] בסדר צהריים בישיבה.  


בשנת [[תשס"ו]] התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה.
בשנת תשס"ו התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה.
שימש כיועץ למערכת ההו"ל "קומי אורי" – ירחון תורני שעסק בענייני השעה של [[תנועת  קוממיות]] ויצא לאור בשנים תשס"ז ותשס"ח.  
שימש כיועץ למערכת ההו"ל "קומי אורי" – ירחון תורני שעסק בענייני השעה של תנועת  קוממיות ויצא לאור בשנים תשס"ז ותשס"ח.  


משמש היום כ[[ר"מ]] של שנה ב' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שיעורי עיון ב[[גמרא]] במסכת הנלמדת בישיבה ושיעורים במקצועות שונים באמונה (כתבי ה[[רמב"ם]], [[רמח"ל]], [[הרב קוק]] ועוד).
משמש היום כ[[ר"מ]] של שנה ב' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שיעורי עיון ב[[גמרא]] במסכת הנלמדת בישיבה ושיעורים במקצועות שונים באמונה (כתבי ה[[רמב"ם]], [[רמח"ל]], [[הרב קוק]] ועוד).
שורה 42: שורה 42:
במשך השנים נתגבשו סביבו קבוצות של תלמידים ואברכים מבוגרים יותר, להם מוסר הרב סילבצקי שיעורי עיון ב[[גמרא]] וב[[אמונה]].  
במשך השנים נתגבשו סביבו קבוצות של תלמידים ואברכים מבוגרים יותר, להם מוסר הרב סילבצקי שיעורי עיון ב[[גמרא]] וב[[אמונה]].  


בנוסף להיותו [[ר"מ]] בישיבה הקים בשנת תשע"ו כולל ערב של אברכים ב[[בית הרב]] קוק בירושלים אשר הוא עומד בראשו.
בנוסף להיותו [[ר"מ]] בישיבה הקים בשנת תשע"ו כולל ערב של אברכים בבית הרב קוק בירושלים אשר הוא עומד בראשו.


==פסק סירוב הפקודה==
==פסק סירוב הפקודה==


בשנת תשס"ה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא רבו [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לאנשי כוחות הביטחון ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]], ובראיון עמו{{הערה|1= עיתון "[[בשבע]]" (גיליון 155 עמ' 15) }} אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. רבנים רבים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא".
בשנת תשס"ה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא רבו [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לאנשי כוחות הביטחון ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]], ובראיון עמו{{הערה|1= עיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15) }} אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. רבנים רבים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא".
   
   
במו"מ הלכתי שהתפתח לאחר פרסום פסק ההלכה עונה הרב סילבצקי באריכות רבה לכל טיעון וטיעון שהעלה [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] כנגד פסק ההלכה של [[הרב אברהם אלקנה כהנא  שפירא]]‏ {{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/975/919.html שלב התשובות החדות: מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה],הרב ישראל רוזן והרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת, יח באב תשס"ה,באתר nrg}}.התכתבות זו בין הרב ליכטנשטיין לרב סילבצקי עוררה הדים רבים פורסמה רבות בכלי התקשורת, תורגמה לאנגלית ופורסמה במספר במות בארץ ובעולם. רבים ראו בה אבן יסוד לבירור הגישות השונות שנתהוו בציונות הדתית.
במו"מ הלכתי שהתפתח לאחר פרסום פסק ההלכה עונה הרב סילבצקי באריכות רבה לכל טיעון וטיעון שהעלה [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] כנגד פסק ההלכה של [[הרב אברהם א�קנה כהנא  שפירא]]‏ {{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/975/919.html שלב התשובות החדות: מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה],הרב ישראל רוזן והרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת, יח באב תשס"ה,באתר nrg}}.התכתבות זו בין הרב ליכטנשטיין לרב סילבצקי עוררה הדים רבים פורסמה רבות בכלי התקשורת, תורגמה לאנגלית ופורסמה במספר במות בארץ ובעולם. רבים ראו בה אבן יסוד לבירור הגישות השונות שנתהוו בציונות הדתית.


לאחר פטירת הרב שפירא הוזמן הרב סילבצקי על ידי [[הרב אהרון ליכטנשטיין]]  להעביר שיעור
לאחר פטירת הרב שפירא הוזמן הרב סילבצקי על ידי [[הרב אהרון ליכטנשטיין]]  להעביר שיעור
172

עריכות

תפריט ניווט