45
עריכות
רבי אברהם יצחק קאהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
תורת ארץ ישראל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
|תחילת כהונה=תש"ז | |תחילת כהונה=תש"ז | ||
|סיום כהונה=תשנ"ז | |סיום כהונה=תשנ"ז | ||
|רבותיו=ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, [[רבי יואל טייטלבוים]], חותנו, [[רבי אהרן ראטה]] | |רבותיו=ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, [[רבי יואל טייטלבוים]], חותנו, [[רבי אהרן ראטה]] | ||
|אב=הרב אהרן דוד קאהן | |אב=הרב אהרן דוד קאהן | ||
|אם=שיינדל ברכה | |אם=מרת שיינדל ברכה | ||
|בת זוג=יענטא | |בת זוג=מרת יענטא | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
| שורה 31: | שורה 28: | ||
'''רבי אברהם יצחק הכהן קאהן''' היה מייסד [[חסידות תולדות אהרן]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | '''רבי אברהם יצחק הכהן קאהן''' היה מייסד [[חסידות תולדות אהרן]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה. | ||
נולד בו' ב[[טבת]] תרע"ד ב[[צפת]] לאביו הרב אהרן דוד קאהן ולשיינדל ברכה, בן למשפחת רבנים וכהנים מיוחסת, המגיעה עד ל[[המגיד ממזריטש|מגיד ממזריטש]], [[רבי יחיאל | נולד בו' ב[[טבת]] תרע"ד ב[[צפת]] לאביו הרב אהרן דוד קאהן ולשיינדל ברכה, בן למשפחת רבנים וכהנים מיוחסת, המגיעה עד ל[[המגיד ממזריטש|מגיד ממזריטש]], [[רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]] ו[[רבי מנחם נחום מטשרנוביל]]. | ||
בשנת תרע"ז (בהיותו כבן ארבע) | בשנת תרע"ז (בהיותו כבן ארבע) עברה משפחתו מ[[ארץ ישראל]] להונגריה, והתיישבה בעיר הוניאד. שם התקדם בלימוד התורה, ומסופר כי בגיל 12 ידע את ה[[תנ"ך]] עם פירוש [[רש"י]] בעל פה, וזאת מלימוד מחוץ לסדרים הרגילים. בגיל 14 החל ללמוד בישיבתו של רב העיר, הרב ישראל פריינד (אביו של [[הרב משה אריה פריינד]]), שם נחשב לבחיר התלמידים. לאחר שגמר את לימודיו בהוניאד, עבר ללמוד בישיבתו של ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, שם למד בתהמדה ושקידה עצומות. בתקופה זו החל לנהוג במנהגי פרישות שונים, בהם קימה בשעה מוקדמת, הסתפקות בשינה של שלוש שעות ושלושת רבעי השעה, הקצבת הדיבור למאה מילים ביום (הוא החזיק בכיסו מאה אבנים קטנות, וכנגד כל מילה שאמר העביר אבן אחת מכיס אחד לשני, וכשאזלו האבנים מהכיס הראשון, הפסיק לדבר) ועוד. | ||
בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, [[רבי יואל טייטלבוים]]. אצל ר' יואל למד בעיקר "[[יורה דעה]]", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר. | בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, [[רבי יואל טייטלבוים]]. אצל ר' יואל למד בעיקר "[[יורה דעה]]", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר. | ||
| שורה 45: | שורה 42: | ||
בכ"ז ב[[כסלו]] תשנ"ז, נר שלישי של [[חנוכה]] תשנ"ז נפטר לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הוריש את האדמו"רות לבנו השני, ר' דוד קאהן. בעקבות זאת חל פיצול בחסידות, כאשר הבן הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, הקים חצר חסידות חדשה בשם [[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], על שמו של אביו. כיום, מרכזי שתי החצרות הללו ממומים בשכונת מאה שערים, והם מהווים את עיקרה של העדה החרדית. בהמשך, בן נוסף, ר' יואל יוסף קאהן ייסד חצר קטנה בשם [[חסידות מבקשי אמונה|מבקשי אמונה]]. | בכ"ז ב[[כסלו]] תשנ"ז, נר שלישי של [[חנוכה]] תשנ"ז נפטר לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הוריש את האדמו"רות לבנו השני, ר' דוד קאהן. בעקבות זאת חל פיצול בחסידות, כאשר הבן הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, הקים חצר חסידות חדשה בשם [[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], על שמו של אביו. כיום, מרכזי שתי החצרות הללו ממומים בשכונת מאה שערים, והם מהווים את עיקרה של העדה החרדית. בהמשך, בן נוסף, ר' יואל יוסף קאהן ייסד חצר קטנה בשם [[חסידות מבקשי אמונה|מבקשי אמונה]]. | ||
בין תלמידיו וחסידיו נמנה [[הרב מאיר ברנדסדורפר]], בעל [[שו"ת]] ''''קנה בשם''', שהיה דיין בבד"צ של העדה החרדית והרב של חסידות תולדות אברהם יצחק. | בין תלמידיו וחסידיו נמנה [[הרב מאיר ברנדסדורפר]], בעל [[שו"ת]] ''''קנה בשם''', שהיה דיין בבד"צ של העדה החרדית והרב של חסידות תולדות אברהם יצחק. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''דברי אמונה'''- בענייני אמונה וביטחון, תורה, תפילה ומידות (נדפס לראשונה בתשכ"ז). | * '''דברי אמונה'''- בענייני אמונה וביטחון, תורה, תפילה ומידות (נדפס לראשונה בתשכ"ז). | ||