דבר שיש לו מתירין: הבדלים בין גרסאות בדף

@ שיטת רש"י {{מקור|(ביצה ג: ד"ה אפילו)}} שעד שיאכלנו באיסור (ע"י ביטול ברוב וכד') יאכלנו בהיתר {{מקור|(וביאר בקובץ שמועות (בבא מציעא כ ד"ה והנה גוף) שנקרא "יאכלנו באיסור" משום שביטול בתערובת אינו מתיר לחלוטין את סיבת האיסור, אלא סיבת האיסור קיימת ורק האיסור בפועל הותר)}}.

@ שיטת הר"ן {{מקור|(נדרים כב.)}} שבזה האיסור גם כן דומה קצת להיתר, שהרי גם הוא יותר לאחר זמן, ודבר הדומה לא מבטל אלא מחזק, כעין מין במינו. ונחלקו האחרונים בדעת הר"ן: מהרעק"א {{מקור|(בשו"ת מהדורא קמא כז וקפט)}} משמע שהר"ן אינו סובר את טעמו של רש"י כלל, והקובץ שיעורים {{מקור|(ביצה ד)}} סובר שגם לר"ן טעם האיסור הוא כרש"י, שעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר, וחכמים רק סמכו את גזירתם על דין מין במינו, שכל גזירה דרבנן צריכה להסתמך על דין דאורייתא, דמילתא דליכא דכוותה באורייתא לא מתקני רבנן {{מקור|(במחלוקתם דן הפרי משה רוב נה-א,ג)}}.

@ המגן אברהם {{מקור|(תקיג-יג) }}אוסר.

@ הר"ן {{מקור|(ביצה סוף פ"ג ד"ה ת"ר) }}הביא צד שמותר (הסתפק בזה).

@ הצל"ח {{מקור|(פסחים ז. ד"ה ובגוף)}} כתב שבכל דפריש מרובא פריש (רובא דאיתא קמן, כגון רוב חנויות מוכרות בשר שחוטה) מותר. ומשמע מדבריו שברובא דליתא קמן (כגון רוב בהמות אינן טריפות) אסור.

@ ע"י זמן, כגון ביצה שנולדה ביום טוב ואסורה באותו היום, ולאחר יום טוב תותר ממילא {{מקור|(ביצה ג:)}}.

@ ע"י פעולה, כגון טבל, שאפשר להתירו ע"י הפרשת התרומות והמעשרות {{מקור|(נדרים נח.)}}.

@ ע"י מקום, כגון שנמצא חוץ לתחומו בשבת, ואפשר להתירו ע"י שיוליכנו לתחומו {{מקור|(ביצה לט., ורש"י ד"ה שיש לו מתירין)}}.

* [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]