379
עריכות
אביי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (שימוש בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אַבַּיֵּי''' או '''נחמני''' היה [[אמורא]] בבלי בדור הרביעי, מגדולי האמוראים. תלמידם של [[רבה]] ו[[רב יוסף]], ובן מחלוקתו הידוע של [[רבא]]. אביי היה בעלה השלישי של [[חומא]], נכדתו של [[רב יהודה]]. | |||
''' | |||
==תולדותיו== | |||
אביי היה [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת פומבדיתא]] עד יום מותו. הוא נודע כאדם צנוע וישר, התפרנס מעבודת האדמה והיה עני רוב ימיו. אביי נולד כבן יחיד לכייליל{{הערה|בבלי, זבחים, קיח, ע"ב}}. אביו מת טרם שאביי נולד, ואמו מתה בלידתו; הוא אומץ על ידי דודו, [[רבה בר נחמני]]. | |||
===שמו=== | |||
אביי נקרא פעמים רבות בפי חבריו "נחמני". לפי סברה אחת, המובאת לראשונה ב[[רש"י]], נקרא נחמני כיוון שגדל אצל רבה בר נחמני, אך לפי סברה אחרת, שמו המקורי היה דווקא נחמני, וכדי להימנע משם הדומה לשם אביו המאמץ, קיבל את הכינוי "אביי", לפי [[ראשי תיבות]] הפסוק: {{הדגשה|'''אֲ'''שֶׁר-'''בְּ'''ךָ '''יְ'''רֻחַם '''יָ'''תוֹם|הושע יד ד|הושע י"ד, ד}} – כך הסביר ה[[מהרש"א]] במסכת קידושין בשם "ספר יוחסין" ו[[האר"י]] בשער הגלגולים. | |||
לעומתם, יש המסבירים שנקרא אביי משום שהשם דומה למלה "[[אבא]]", היינו שרצה לומר ש"שמו כשם אבי"{{הערה|[[תוספות הרא"ש]] ה[[רמ"ה]] בסוף מסכת הוריות}}. | |||
סברה אחרת, מודרנית, רואה בשם 'אביי' מילה בארמית עתיקה שמשמעה 'נחמה'. מכאן שהשם אביי הוא למעשה הנוסח הסורי של השם נחמני. | |||
בתלמוד מובא כי אף בשמים הוא נקרא "נחמני": מובא כי הוא פגש בלילה ב[[אגרת בת מחלת]] (מזיקה) שפגשה אותו ברחוב ואמרה לו: לולי שמכריזים ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו, היית בסכנה. נענה אביי: אם חשוב אני בשמים, גוזרני שלא תעברי במקום יישוב לעולם{{הערה|בבלי, פסחים, קיב, ב}}. | |||
===ילדותו ורבותיו=== | |||
רבותיו המובהקים היו [[רבה בר נחמני]], דודו, שאצלו התחנך, וכן [[רב יוסף]], מגדולי ה[[אמוראים]] של הדור הקודם. אביי היה עמם כל חייהם. | |||
מסופר שכאשר חלה רב יוסף ושכח את תלמודו, היה אביי מזכיר לו. אביי הוקיר והעריך ביותר את רבותיו, עד שאמרו עליו שכאשר היה רואה את {{ציטוטון|אוזן חמורו של רב יוסף שֶׁבָּא - היה עומד מפניו}}{{הערה|בבלי, קידושין, לג, א}}. | |||
אביי דאג במיוחד לשמור על קשר עם חכמי [[ארץ ישראל]] וללמוד את תורתם, וכך שולבו בתלמוד הבבלי גם פסקיו של [[רבי יוחנן]]. כבר מצעירותו בלטו כשרונותיו וכך נכתב ב[[מסכת ברכות]] [[S:ברכות מח א|דף מ"ח ע"א]]: | |||
{{ציטוט|תוכן=אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.}} | |||
תרגום: אביי ורבא ישבו לפני רבה, אמר להם: למי מברכים? אמרו לו: לרחמן (ה') והרחמן איפה (הוא) יושב? רבא הצביע למעלה ואביי יצא החוצה והצביע לשמיים. אמר להם רבה: שניכם חכמים תהיו. כמו שאומרים אנשים: "כל דלעת ודלעת משעה שמתחיל בה השרף (כלומר, כאשר הדלעת מתחילה לגדול) יודעים (מה יצא ממנה) (כלומר, משל הוא שלפי מה שהוא בצעירותו יודעים מה יהיה בבגרותו). | |||
כשגדל אביי, הוא נודע כאדם רודף שלום שעוסק ב[[גמילות חסדים]], והיה מקובל ומכובד על הבריות. | |||
אביי העריך מאוד את אמו החורגת, וכמה פעמים אמר דברים בשמה, בצירוף הביטוי "אמרה לי אם". | |||
===חבריו=== | |||
נודע ב[[מחלוקת|מחלוקותיו]] עם [[רבא]]. יש גם פעמים שאביי מביא ראיות לשיטת רבא או מסביר אותה, ובכשלושים מקומות אומרת ה[[גמרא]] {{ציטוטון|אביי ורבא דאמרי תרוויהו…}} (אביי ורבא אמרו יחד…). לבד משש מחלוקות, הלכה תמיד כרבא במחלוקות שהיו ביניהם (ראו [[יע"ל קג"ם]]). למעלה מארבעת אלפים אמרות, קושיות, פירכות ותירוצים מיוחסים להם, וכמעט לא ניתן למצוא נושא בתלמוד שאותו לא העמיקו והרחיבו. לא לחינם בא המושג [[הוויות אביי ורבא]], המהווה שם נרדף לתלמוד כולו. | |||
על חבריו נמנה [[רב שימי בר אשי]]. הוא היה בן בית אצל אביי, וכך מסר כמה משמועותיו, שלא אמר בבית המדרש, אלא הסביר לבניו בעת לימודם{{הערה|בבלי, יומא, כז, ע"א, בבלי, קידושין, מח, ע"ב}} עם זאת הוא לא נחשב לתלמידם של אביי ו[[רבא]], ולרוב הוא דן עימם בהלכה{{הערה|{{בבלי|מנחות|טז|ב}}}}, והוא אף חלוק עליהם לפעמים{{הערה|בבלי,זבחים,טו,א, בבלי,זבחים,סט,א}} | |||
===כראש הישיבה=== | |||
מלבד רבא, היה גם [[רבי זירא]] מחבריו של אביי, והיה אחד מגדולי הדור שבחרו באביי לראש הישיבה לאחר מותו של [[רב יוסף]]. | |||
באותה עת התחרו ארבעה תלמידים על מִשְׂרַת ראש הישיבה, עד שהוחלט כי זה שיביא טענה שאין לסתרה – יהיה ראש הישיבה. היה זה אביי שזכה, גובר בין היתר גם על רבא{{הערה|בבלי, הוריות, יד, א}}. אך ניצחונו היה רק לאותו זמן, משום שלמעשה נפסקו רוב ההלכות לפי רבא, וזהו ניצחון לדורות. עם זאת, בעוד ש[[רבא]] זכה לבת קול משמים רק בערב [[יום כיפור]], אביי זכה לזאת בכל יום שישי ו[[אבא אומנא]] בכל יום.{{הערה|{{בבלי|תענית|כא|ב}}}} | |||
אביי הנהיג את הישיבה ואת [[יהדות בבל]] כולה במשך 14 שנה. | |||
אביי (וגם רבה, דודו) היו כהנים מבית [[עלי הכהן]], שעליהם נגזר שימותו בגיל צעיר. אביי חי כשישים שנה. (רבה חי כארבעים שנה). | |||
שימש גם [[דיין (הלכה)|כדיין]] ומסופר בתלמוד שזיהה זייפני שטרות על פי סגנון הכתב{{הערה|תלמוד בבלי,בבא בתרא, קסו,א}}. | |||
==מחלוקתו עם רבא== | ==מחלוקתו עם רבא== | ||
אביי היה בר פלוגתיה של רבא, והתלמוד הבבלי נקרא "הויות דאביי ורבא" {{ | אביי היה בר פלוגתיה של רבא, והתלמוד הבבלי נקרא "הויות דאביי ורבא" {{הערה|בבלי סוכה כח א}}. ויש שנקטו שהיה שאביי היה תלמידו של רבא (ספר ברכות המים דף ב'), אך יש שדחו סברא זו משום שהיה גדול ממנו (ספר בית אהרן והב"ד בשד"ח מערכת א' כלל שיא). | ||
בכל המחלוקות בין אביי ורבא ההלכה היא כרבא, חוץ משש מחלוקות שסימנם "[[יע"ל קג"ם]]" (ר"ת של: [[יאוש שלא מדעת]], [[עד זומם]] למפרע הוא נפסל, [[לחי]] העומד מאליו, [[קידושין שלא נמסרו לביאה]], [[גילוי דעת]] בגיטא, [[מומר]] האוכל נבילות להכעיס). אביי מלך לאחר רב יוסף במשך שלוש עשרה שנה, ולאחר מכן מלך רבא. אביי חי ששים שנה {{מקור|בבלי ראש השנה יח|כן}}. | בכל המחלוקות בין אביי ורבא ההלכה היא כרבא, חוץ משש מחלוקות שסימנם "[[יע"ל קג"ם]]" (ר"ת של: [[יאוש שלא מדעת]], [[עד זומם]] למפרע הוא נפסל, [[לחי]] העומד מאליו, [[קידושין שלא נמסרו לביאה]], [[גילוי דעת]] בגיטא, [[מומר]] האוכל נבילות להכעיס). אביי מלך לאחר רב יוסף במשך שלוש עשרה שנה, ולאחר מכן מלך רבא. אביי חי ששים שנה {{מקור|בבלי ראש השנה יח|כן}}. | ||
| שורה 37: | שורה 77: | ||
===כראש הישיבה=== | ===כראש הישיבה=== | ||
מלבד רבא, היה גם [[רבי זירא]] מחבריו של אביי, והיה אחד מגדולי הדור שבחרו באביי לראש הישיבה לאחר מותו של [[רב יוסף]]. | מלבד רבא, היה גם [[רבי זירא]] מחבריו של אביי, והיה אחד מגדולי הדור שבחרו באביי לראש הישיבה לאחר מותו של [[רב יוסף]]. | ||
באותה עת התחרו ארבעה תלמידים על מִשְׂרַת ראש הישיבה, עד שהוחלט כי זה שיביא טענה שאין לסתרה – יהיה ראש הישיבה. היה זה אביי שזכה, גובר בין היתר גם על רבא<ref>{{מקור|בבלי|הוריות|יד|א}}</ref>. אך ניצחונו היה רק לאותו זמן, משום שלמעשה נפסקו רוב ההלכות לפי רבא, וזהו ניצחון לדורות. עם זאת, בעוד ש[[רבא]] זכה לבת קול משמים רק בערב [[יום כיפור]], אביי זכה לזאת בכל יום שישי ו[[אבא אומנא]] בכל יום.{{הערה| | באותה עת התחרו ארבעה תלמידים על מִשְׂרַת ראש הישיבה, עד שהוחלט כי זה שיביא טענה שאין לסתרה – יהיה ראש הישיבה. היה זה אביי שזכה, גובר בין היתר גם על רבא<ref>{{מקור|בבלי|הוריות|יד|א}}</ref>. אך ניצחונו היה רק לאותו זמן, משום שלמעשה נפסקו רוב ההלכות לפי רבא, וזהו ניצחון לדורות. עם זאת, בעוד ש[[רבא]] זכה לבת קול משמים רק בערב [[יום כיפור]], אביי זכה לזאת בכל יום שישי ו[[אבא אומנא]] בכל יום.{{הערה|בבלי, תענית, כא, ב}} | ||
אביי הנהיג את הישיבה ואת [[יהדות בבל]] כולה במשך 14 שנה. | אביי הנהיג את הישיבה ואת [[יהדות בבל]] כולה במשך 14 שנה. | ||
| שורה 73: | שורה 113: | ||
==תורתו== | ==תורתו== | ||
;"הלכך" {{מקור|מרגליות הים סנהדרין מב. אות טו}} | ;"הלכך" {{מקור|מרגליות הים סנהדרין מב. אות טו}} | ||
* הלכך נימרינהו מעומד - בברכת הלבנה {{ | * הלכך נימרינהו מעומד - בברכת הלבנה {{הערה|בבלי סנהדרין מב א}}. | ||
* הלכך האי מאן דצמיד {{ | * הלכך האי מאן דצמיד {{הערה|בבלי סנהדרין סה א}}. | ||
* הלכך האי צורבא מרבנן לא ליפתח בעידניה בנגהי דארביסר - לפני [[בדיקת חמץ]] {{ | * הלכך האי צורבא מרבנן לא ליפתח בעידניה בנגהי דארביסר - לפני [[בדיקת חמץ]] {{הערה|בבלי פסחים ד א}}. | ||
* הלכך האי מאן דאית ליה סעודא ליכליה ביממא {{ | * הלכך האי מאן דאית ליה סעודא ליכליה ביממא {{הערה|בבלי יומא עד ב}}. | ||
* הלכך צריך לקהויי {{ | * הלכך צריך לקהויי {{הערה|בבלי פסחים קטז א}}. | ||
;דן בענייני ממונות | ;דן בענייני ממונות | ||
* איזה דג לקנות {{ | * איזה דג לקנות {{הערה|בבלי בבא מציעא עט ב}}. | ||
* אריס {{ | * אריס {{הערה|בבלי חגיגה כה ב}}. | ||
* האי מאן דמוקים אפוטרופא {{מקור|בבלי כתובות קט ב|כן}}. | * האי מאן דמוקים אפוטרופא {{מקור|בבלי כתובות קט ב|כן}}. | ||
* איזהו רשע ערום {{מקור|בבלי כתובות צה ב|כן}}. | * איזהו רשע ערום {{מקור|בבלי כתובות צה ב|כן}}. | ||
| שורה 129: | שורה 169: | ||
==מחלקותיו עם רבא== | ==מחלקותיו עם רבא== | ||
אביי היה מפלפל, כ[[רבה]] רבו {{מקור|ספר "אביי ורבא" לרב מימון, מבוא, סוף אות ב ותחילת אות ג. אך יש שחלקו על הסבר זה}}. וכן בעניין הלכה שאינה למעשה - אביי לשיטתו כמחלוקתו נגד [[רב יוסף]]. וכן בפירוש ברייתות - דוחק פירושים שאינם כפשוטן, ולפעמים גם משתמש לשם כך בלשון "תני", שכוונתה להסביר באופן אחר. | אביי היה מפלפל, כ[[רבה]] רבו {{מקור|ספר "אביי ורבא" לרב מימון, מבוא, סוף אות ב ותחילת אות ג. אך יש שחלקו על הסבר זה}}. וכן בעניין הלכה שאינה למעשה - אביי לשיטתו כמחלוקתו נגד [[רב יוסף]]. וכן בפירוש ברייתות - דוחק פירושים שאינם כפשוטן, ולפעמים גם משתמש לשם כך בלשון "תני", שכוונתה להסביר באופן אחר. | ||
| שורה 157: | שורה 196: | ||
;אביי תולה מחלוקות במשמעות דורשין {{מקור|פירוש הפסוקים}}, ולא רק בשאלות מעשיות {{מקור|אוצר כתבי האדר"ת בקונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות}}, דוגמאות: | ;אביי תולה מחלוקות במשמעות דורשין {{מקור|פירוש הפסוקים}}, ולא רק בשאלות מעשיות {{מקור|אוצר כתבי האדר"ת בקונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות}}, דוגמאות: | ||
*משמעות דורשין איכא בינייהו {{ | *משמעות דורשין איכא בינייהו {{הערה|בבלי בבא מציעא כז א}}. | ||
*משמעות דורשין איכא בינייהו {{ | *משמעות דורשין איכא בינייהו {{הערה|בבלי מועד קטן ז ב}}. | ||
*משמעות דורשין איכא בינייהו {{ | *משמעות דורשין איכא בינייהו {{הערה|בבלי סנהדרין עה א}}. | ||
*משמעות דורשין איכא בינייהו {{ | *משמעות דורשין איכא בינייהו {{הערה|בבלי ראש השנה כ א}}. | ||
בניגוד לרבא שתולה מחלוקות בשאלות מעשיות, ולא רק משמעות דורשין (=פירוש הפסוקים), דוגמאות: | בניגוד לרבא שתולה מחלוקות בשאלות מעשיות, ולא רק משמעות דורשין (=פירוש הפסוקים), דוגמאות: | ||
*אבדה {{ | *אבדה {{הערה|בבלי בבא מציעא כז א|כן}}. | ||
*מצורע {{מקור|בבלי מועד קטן ז ב|כן}}. | *מצורע {{מקור|בבלי מועד קטן ז ב|כן}}. | ||
*בא על אשה וביתה {{מקור|בבלי סנהדרין עה א|כן}}. | *בא על אשה וביתה {{מקור|בבלי סנהדרין עה א|כן}}. | ||
| שורה 199: | שורה 238: | ||
* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: תולדותיהם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה. | * [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: תולדותיהם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה. | ||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]] | [[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]] | ||