רבי אברהם ילין: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב ילין התווה בכתביו מקיפה ומסודרת לתיקון המידות, שאותה חילק לשני חלקים המכונים "עבודה זמנית" ו"עבודה תמידית". העבודה הזמנית משמעה עבודה שמוקצה לה זמן קבוע מדי יום ביומו, היינו עריכת רישום מדוקדק של מעשי האדם והתבוננות ברשימות, ומתוך התבוננות זו על האדם לבחון כיצד למנוע נפילות להבא<ref>"ארך אפים" סימן ג' סעיפים ה' - ז'. שיטה זו דומה לשיטתו של [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]], בעל ה[[חפץ חיים]] ("שם עולם" ח"א פי"א; "מכתבי הרב חפץ חיים" עמ' 7; "תנועת המוסר" לרב דב כ"ץ, ח"ד עמ' 75-77).</ref>. במהלך התבוננות זו, על האדם לרשום את המסקנות המעשיות העולות מהתבוננותו, ולהרבות לקרוא אותן ולשננן. הוא מציג מספר דרכים למנוע את הנפילות, בהן: לגדור על עצמו בסייגים שירחיקו אותו מן העבירה ובעת הצורך אף לקבלם על עצמו ב[[נדר]]<ref>"ארך אפים" סימן ג' סעיף י"ג. אמנם, הוא ממליץ לקבל את הנדרים לזמן קצוב שיוכל לעמוד בו וכן להתנות שהקבלות הן בלי נדר, על מנת למנוע עבירה על איסור נדר, עיין שם.</ref>; לקנוס את עצמו בכל פעם שנכשל וכד'. כמו כן, חלקים חשובים מ"העבודה הזמנית" הם לימוד מוסר והנהגות שיועילו לאדם בעבודתו, תפילה והתבוננות מחשבתית על גדלותו של הבורא, אפסיות האדם, זמניות החיים וכד'<ref>"ארך אפים" סימן ג' סעיף ו'.</ref>.  

הרב ילין סובר שעל האדם לצפות ולהשתוקק להגיע לידי נסיונות, ואף להתפלל שיבואו לפניו נסיונות, שעל ידי ההתגברות עליהם יתרגל לכוף את יצרו הרע, וכאשר באים עליו הנסיונות יודה לקב"ה על שזימנם לפניו<ref>"אזור הצבי" פרשת בראשית; "ארך אפים" סימן ג' סעיף ח', שם מביא סימוכין לשיטה זו מספרות החסידות.</ref>.