16,530
עריכות
לאו שאין בו מעשה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''כשאפשר לעבור עליו ע"י מעשה''', כגון לא תחסום שור בדישו, שאפשר לחוסמו ע"י מעשה (אך אפשר גם ע"י דיבור, שאינו נחשב למעשה) יש שלוש דעות במפרשים {{מקור|(הביאם מנחת חינוך ח-ה [ח] ד"ה אך לסברת, ובקומץ המנחה שם, וסח-א [ג])}}: | '''כשאפשר לעבור עליו ע"י מעשה''', כגון לא תחסום שור בדישו, שאפשר לחוסמו ע"י מעשה (אך אפשר גם ע"י דיבור, שאינו נחשב למעשה) יש שלוש דעות במפרשים {{מקור|(הביאם מנחת חינוך ח-ה [ח] ד"ה אך לסברת, ובקומץ המנחה שם, וסח-א [ג])}}: | ||
@ אפילו אם עשה מעשה אינו לוקה, משום שהוא לאו שאין בו מעשה {{מקור|(חינוך שדמ)}}. | |||
@ אם עשה מעשה - לוקה, אם לא עשה - אינו לוקה. | |||
@ אפילו אם לא עשה מעשה - לוקה, משום ש"אין בו מעשה" פירושו "אי אפשר לעשותו ע"י מעשה", אך אם אפשר לעשותו ע"י מעשה הרי הוא כלאו שיש בו מעשה, ולכן לוקה {{מקור|(מגיד משנה שכירות יג-ב לגבי לא תחסום)}}<ref>ע"ע [[לאו הניתק לעשה#פרטי_הדין]] (ד"ה כשמקצתו) שגם בו דנו מה דינו כשלפעמים לא ניתק לעשה.</ref>. | |||
'''כשתחילתו ע"י מעשה''', אך באיסור עצמו אין מעשה, כגון כלאי בגדים, שתחילתו ע"י מעשה - פעולת הלבישה, אך באיסור עצמו אין מעשה - כל זמן שהוא לבוש בכלאיים, שאינו עושה כעת כלום. דוגמא נוספת: הנשבע לאכול כיכר זה וזרקו לים או שרפו, שתחילתו ע"י מעשה - פעולת הזריקה או השריפה, אך באיסור עצמו אין מעשה - שלא אכלו. במקרים אלו כתבו רבים שנחשב שיש בו מעשה ולוקה {{מקור|(ירושלמי שבועות ג-ז (לגבי כיכר), פני יהושע שבועות ד. (לגבי כיכר), מנחת חינוך ח-ה [ח] ד"ה לפי (מביא ראיה מכלאיים) והביא משנה למלך ביאת מקדש ג-כא (ד"ה גרסינן) שלוקה אפילו אם תחילת המעשה היתה בהיתר)}}, אך יש אומרים שנחשב שאין בו מעשה ואינו לוקה {{מקור|(תוס' שבועות ד. ד"ה אבל, והגינת ורדים כב הסתפק בזה)}}. | '''כשתחילתו ע"י מעשה''', אך באיסור עצמו אין מעשה, כגון כלאי בגדים, שתחילתו ע"י מעשה - פעולת הלבישה, אך באיסור עצמו אין מעשה - כל זמן שהוא לבוש בכלאיים, שאינו עושה כעת כלום. דוגמא נוספת: הנשבע לאכול כיכר זה וזרקו לים או שרפו, שתחילתו ע"י מעשה - פעולת הזריקה או השריפה, אך באיסור עצמו אין מעשה - שלא אכלו. במקרים אלו כתבו רבים שנחשב שיש בו מעשה ולוקה {{מקור|(ירושלמי שבועות ג-ז (לגבי כיכר), פני יהושע שבועות ד. (לגבי כיכר), מנחת חינוך ח-ה [ח] ד"ה לפי (מביא ראיה מכלאיים) והביא משנה למלך ביאת מקדש ג-כא (ד"ה גרסינן) שלוקה אפילו אם תחילת המעשה היתה בהיתר)}}, אך יש אומרים שנחשב שאין בו מעשה ואינו לוקה {{מקור|(תוס' שבועות ד. ד"ה אבל, והגינת ורדים כב הסתפק בזה)}}. | ||
| שורה 40: | שורה 37: | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''בנשים''' חידש המנחת חינוך שאפשר שפטורות מלאו שאין בו מעשה שהזמן גרמו. וטעמו הוא שחילק את מצוות לא תעשה לשלושה סוגים: | '''בנשים''' חידש המנחת חינוך שאפשר שפטורות מלאו שאין בו מעשה שהזמן גרמו. וטעמו הוא שחילק את מצוות לא תעשה לשלושה סוגים: | ||
@ לאו שיש בו מעשה - עליו אמרה הגמרא {{מקור|(קידושין לה.)}} שנשים חייבות בו משום שנאמר "איש או אשה כי יעשו" {{מקור|(במדבר ה-ו)}} - השווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. ופסוק זה נאמר רק לגבי לאווים שיש בהם מעשה, שהרי הלשון היא "יעשו", וכן "עונשין", ועל לאו שאין בו מעשה לא נענשים בדיני אדם {{מקור|(מנחת חינוך ח-ב [ד] ד"ה ונוהגת)}}. | |||
@ לאו שאין בו מעשה ולא הזמן גרמו - פשוט שחייבות, שהרי אין שום מקור לפוטרן, שהרי אפילו במצוות עשה שלא הזמן גרמן נשים חייבות (וכל מה שצריך מקור לכך שנשים חייבות בלאווים הוא רק כשהזמן גרמן, משום שמצינו שפטורות מעשין שהזמן גרמן) {{מקור|(מנחת חינוך ח-ב [ד] ד"ה ולפי)}}. | |||
@ לאו שאין בו מעשה והזמן גרמו - על זה לא מצינו מקור לחייב את הנשים, וצ"ע מה המקור לכך, ואפשר שהן באמת פטורות {{מקור|(מנחת חינוך שם)}}. | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[לאו הבא מכלל עשה]] | * [[לאו הבא מכלל עשה]] | ||
[[לאו הניתק לעשה]] | * [[לאו הניתק לעשה]] | ||
| שורה 56: | שורה 50: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | * [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:כללי מצוות]] | [[קטגוריה:כללי מצוות]] | ||