מצווה הבאה בעבירה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


'''דינים דומים''': יש שלושה סוגי מקרים של מצווה שיש בה עבירה {{מקור|(חתן סופר דף צח, הובא בשדי חמד ח"ד עמוד 181 אות כד)}}:
'''דינים דומים''': יש שלושה סוגי מקרים של מצווה שיש בה עבירה {{מקור|(חתן סופר דף צח, הובא בשדי חמד ח"ד עמוד 181 אות כד)}}:
 
@ עשה דוחה לא תעשה<ref>ע"ע [[עשה דוחה לא תעשה]].</ref> - כגון מי שיש לו רק מצה של איסור חדש, ובזה אין דין מצווה הבאה בעבירה כי העבירה נדחתה, שהרי לא היה יכול לקיים את המצווה בהיתר, וא"כ אין כאן עבירה כלל {{מקור|(וכן כתב השאגת אריה צו ד"ה ונ"ל (הראשון)}}. {{מקור|וכשהיה יכול לחפש מצה של היתר ולא חיפש וכעת יש לו רק מצת איסור - נחלקו האחרונים האם אומרים בזה עשה דוחה לא תעשה או שהיא מצווה הבאה בעבירה, הובאו בשדי חמד ח"ד עמוד 154 אות ד ד"ה אף)}}.
א) עשה דוחה לא תעשה<ref>ע"ע [[עשה דוחה לא תעשה]].</ref> - כגון מי שיש לו רק מצה של איסור חדש, ובזה אין דין מצווה הבאה בעבירה כי העבירה נדחתה, שהרי לא היה יכול לקיים את המצווה בהיתר, וא"כ אין כאן עבירה כלל {{מקור|(וכן כתב השאגת אריה צו ד"ה ונ"ל (הראשון)}}. {{מקור|וכשהיה יכול לחפש מצה של היתר ולא חיפש וכעת יש לו רק מצת איסור - נחלקו האחרונים האם אומרים בזה עשה דוחה לא תעשה או שהיא מצווה הבאה בעבירה, הובאו בשדי חמד ח"ד עמוד 154 אות ד ד"ה אף)}}.
@ לאו הניתק לעשה<ref>ע"ע [[לאו הניתק לעשה]].</ref> - לכתחילה אסור לעבור על הלאו על מנת לקיים את העשה, אך אם עבר על הלאו וקיים את העשה - ביטל את הלאו.
 
@ מצווה הבאה בעבירה - כשאין בה דין עשה דוחה לא תעשה, כגון שהיה יכול לקיים את המצווה בלי לעבור על האיסור כלל ועבר על העבירה, אינה מצווה כלל {{מקור|(והשאגת אריה צז בתחילתו הוסיף שכשיש לא תעשה ועשה או עונש מיתה - שאינם נדחים ע"י העשה - יש דין מצווה הבאה בעבירה)}}. ובזה נדון בערך זה.
ב) לאו הניתק לעשה<ref>ע"ע [[לאו הניתק לעשה]].</ref> - לכתחילה אסור לעבור על הלאו על מנת לקיים את העשה, אך אם עבר על הלאו וקיים את העשה - ביטל את הלאו.
 
ג) מצווה הבאה בעבירה - כשאין בה דין עשה דוחה לא תעשה, כגון שהיה יכול לקיים את המצווה בלי לעבור על האיסור כלל ועבר על העבירה, אינה מצווה כלל {{מקור|(והשאגת אריה צז בתחילתו הוסיף שכשיש לא תעשה ועשה או עונש מיתה - שאינם נדחים ע"י העשה - יש דין מצווה הבאה בעבירה)}}. ובזה נדון בערך זה.


'''נקרא גם''' אין עבירה מצווה (בלשון הירושלמי).
'''נקרא גם''' אין עבירה מצווה (בלשון הירושלמי).
שורה 48: שורה 45:


'''הקורע בשבת והמוציא מצה מרשות לרשות''' כתב הירושלמי {{מקור|(שבת יג-ג)}} שיוצא ידי חובה, ואין בזה דין מצווה הבאה בעבירה, ודווקא במצה גזולה, למשל, יש דין מצווה הבאה בעבירה משום ש"תמן (במצה גזולה) גופה עבירה, ברם הכא (בקורע בשבת) הוא עבר עבירה". ונחלקו המפרשים בפירושו, ויש ביניהם נפק"מ גדולה לגדרי מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(הובאו כולם בשדי חמד ח"ד עמוד 146)}}:
'''הקורע בשבת והמוציא מצה מרשות לרשות''' כתב הירושלמי {{מקור|(שבת יג-ג)}} שיוצא ידי חובה, ואין בזה דין מצווה הבאה בעבירה, ודווקא במצה גזולה, למשל, יש דין מצווה הבאה בעבירה משום ש"תמן (במצה גזולה) גופה עבירה, ברם הכא (בקורע בשבת) הוא עבר עבירה". ונחלקו המפרשים בפירושו, ויש ביניהם נפק"מ גדולה לגדרי מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(הובאו כולם בשדי חמד ח"ד עמוד 146)}}:
 
@ במוציא מצה אין מצווה הבאה בעבירה כי המצווה יכולה להתקיים גם בלי העבירה, שהיה יכול לאוכלה בלי להעבירה מרשות לרשות. אך הגוזל מצה לא היה יכול לאוכלה לולא שגזלה {{מקור|(שיירי קרבן על הירושלמי שם, וכן חתם סופר. ואת חילוק זה חילק גם תוס' (סוכה ל. ד"ה משום) מדעת עצמו (לא בפירוש הירושלמי). הובאו כולם בשדי חמד ח"ד עמוד 146 ד"ה רבותינו)}}.
א) במוציא מצה אין מצווה הבאה בעבירה כי המצווה יכולה להתקיים גם בלי העבירה, שהיה יכול לאוכלה בלי להעבירה מרשות לרשות. אך הגוזל מצה לא היה יכול לאוכלה לולא שגזלה {{מקור|(שיירי קרבן על הירושלמי שם, וכן חתם סופר. ואת חילוק זה חילק גם תוס' (סוכה ל. ד"ה משום) מדעת עצמו (לא בפירוש הירושלמי). הובאו כולם בשדי חמד ח"ד עמוד 146 ד"ה רבותינו)}}.
@ איסורי שבת תלויים בזמן, שהרי אילו היה בחול לא היתה עבירה, ולכן אין דין מצווה הבאה בעבירה. אך איסור גזל אינו תלוי בזמן, ולכן יש בו דין מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(ספר הלכות יום טוב למהריט"א ח-סד ד"ה ואולם, הובא בשדי חמד ח"ד עמוד 146 ד"ה וכן)}}.
 
@ איסורי שבת הם איסורי גברא, ולכן אין בהם דין מצווה הבאה בעבירה. אך גזל הוא איסור חפצא ולכן יש בו דין מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(אתוון דאורייתא י בתחילתו, תפארת יוסף או"ח יד ד"ה אולם (הובא בשדי חמד ח"ד עמוד 146 ד"ה גם), שו"ת בית יצחק או"ח צט-ב (הובא בשדי חמד שם עמוד 147 ד"ה גם אשור))}}.
ב) איסורי שבת תלויים בזמן, שהרי אילו היה בחול לא היתה עבירה, ולכן אין דין מצווה הבאה בעבירה. אך איסור גזל אינו תלוי בזמן, ולכן יש בו דין מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(ספר הלכות יום טוב למהריט"א ח-סד ד"ה ואולם, הובא בשדי חמד ח"ד עמוד 146 ד"ה וכן)}}.
 
ג) איסורי שבת הם איסורי גברא, ולכן אין בהם דין מצווה הבאה בעבירה. אך גזל הוא איסור חפצא ולכן יש בו דין מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(אתוון דאורייתא י בתחילתו, תפארת יוסף או"ח יד ד"ה אולם (הובא בשדי חמד ח"ד עמוד 146 ד"ה גם), שו"ת בית יצחק או"ח צט-ב (הובא בשדי חמד שם עמוד 147 ד"ה גם אשור))}}.


'''עבירה דרבנן''' נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה (דהיינו האם היא פוסלת את המצווה), כגון הגוזל מצה מחרש שוטה וקטן (שדין גזל מהם הוא רק מדרבנן משום דרכי שלום) {{מקור|(שדי חמד ח"ד עמוד 162 ד"ה וגם, ושם אות ז, וכן הסתפק בזה המנחת חינוך רצט-ה [כ] ד"ה והנה לדעת הר"מ)}}.
'''עבירה דרבנן''' נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה (דהיינו האם היא פוסלת את המצווה), כגון הגוזל מצה מחרש שוטה וקטן (שדין גזל מהם הוא רק מדרבנן משום דרכי שלום) {{מקור|(שדי חמד ח"ד עמוד 162 ד"ה וגם, ושם אות ז, וכן הסתפק בזה המנחת חינוך רצט-ה [כ] ד"ה והנה לדעת הר"מ)}}.
שורה 78: שורה 72:
בדינים שונים ==בדינים שונים==
בדינים שונים ==בדינים שונים==
'''בא על הערווה והוליד ממזר''', כתב הירושלמי שיצא ידי חובת פרו ורבו {{מקור|(יבמות ו-ח, האריך בזה המנחת חינוך א-א [ח]. ויש גורסים שהירושלמי נשאר בספק (שו"ת רדב"ז ח"ז ב (והביא שהרמב"ן הריטב"א והר"ן גרסו בירושלמי שיצא)). והב"ש אה"ע א-יא הביא מספר חסידים שלא יצא כי ממזר אינו חי. והרי"ף הרמב"ם והרא"ש לא הזכירו את הירושלמי כלל)}}.בטעם שיצא, ולא אומרים על זה מצווה הבאה בעבירה, יש שלושה הסברים:
'''בא על הערווה והוליד ממזר''', כתב הירושלמי שיצא ידי חובת פרו ורבו {{מקור|(יבמות ו-ח, האריך בזה המנחת חינוך א-א [ח]. ויש גורסים שהירושלמי נשאר בספק (שו"ת רדב"ז ח"ז ב (והביא שהרמב"ן הריטב"א והר"ן גרסו בירושלמי שיצא)). והב"ש אה"ע א-יא הביא מספר חסידים שלא יצא כי ממזר אינו חי. והרי"ף הרמב"ם והרא"ש לא הזכירו את הירושלמי כלל)}}.בטעם שיצא, ולא אומרים על זה מצווה הבאה בעבירה, יש שלושה הסברים:
 
@ את מצוות פרו ורבו מקיים כשהעבירה כבר נגמרה, שהרי העבירה בזמן הביאה והמצווה בזמן הלידה {{מקור|(מנחת חינוך א-א [ח]. אמנם שם א-ב [יד] הביא תוס' שמשמע ממנו שהמצווה בזמן הביאה)}}<ref>עיין לעיל בסעיף "הקשר ביניהן" (ד"ה כשבשעת) שיש אומרים שיש דין מצווה הבאה בעבירה גם כשהעבירה נגמרה.</ref>.
א) את מצוות פרו ורבו מקיים כשהעבירה כבר נגמרה, שהרי העבירה בזמן הביאה והמצווה בזמן הלידה {{מקור|(מנחת חינוך א-א [ח]. אמנם שם א-ב [יד] הביא תוס' שמשמע ממנו שהמצווה בזמן הביאה)}}<ref>עיין לעיל בסעיף "הקשר ביניהן" (ד"ה כשבשעת) שיש אומרים שיש דין מצווה הבאה בעבירה גם כשהעבירה נגמרה.</ref>.
@ פרו ורבו היא מצווה בתוצאה, שיש לו בנים, ובמצווה בתוצאה אין דין מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות רמט. אמנם המנחת חינוך א-ב [יד] הביא תוס' שמשמע ממנו שהמצווה בפעולה, דהיינו בביאה)}}.
 
@ מדובר בירושלמי שבא על הערווה באונס, ובאונס אין דין מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו))}}<ref>עיין לעיל בסעיף "העבירה" (ד"ה עבירה באונס) שנחלקו האחרונים האם יש באונס דין מצווה הבאה בעבירה.</ref>.
ב) פרו ורבו היא מצווה בתוצאה, שיש לו בנים, ובמצווה בתוצאה אין דין מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות רמט. אמנם המנחת חינוך א-ב [יד] הביא תוס' שמשמע ממנו שהמצווה בפעולה, דהיינו בביאה)}}.
 
ג) מדובר בירושלמי שבא על הערווה באונס, ובאונס אין דין מצווה הבאה בעבירה {{מקור|(מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו))}}<ref>עיין לעיל בסעיף "העבירה" (ד"ה עבירה באונס) שנחלקו האחרונים האם יש באונס דין מצווה הבאה בעבירה.</ref>.




שורה 89: שורה 80:
<references />
<references />


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:כללי מצוות]]
[[קטגוריה:כללי מצוות]]
16,530

עריכות

תפריט ניווט