16,530
עריכות
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
'''דינים דומים''': יש ארבעה דינים של חיוב ממוני עבור קבלת הנאה מחבירו {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יז ד"ה ונלענ"ד)}}: | '''דינים דומים''': יש ארבעה דינים של חיוב ממוני עבור קבלת הנאה מחבירו {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יז ד"ה ונלענ"ד)}}: | ||
@ נהנה מחבירו, ועל כך נדון בערך זה. | |||
@ יורד לשדה חבירו שלא ברשות {{מקור|(בבא מציעא קא.)}}. | |||
@ משתרשי ליה<ref>ע"ע [[משתרשי ליה]].</ref> {{מקור|(חולין קלא., החילוק בין נהנה למשתרשי ליה הוא שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין (קצוה"ח רמו-ב))}}. | |||
@ מבריח ארי מנכסי חבירו. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
שורה 18: | שורה 14: | ||
'''בטעמו''' חקרו בין שני צדדים עיקריים: | '''בטעמו''' חקרו בין שני צדדים עיקריים: | ||
@ אינו מדין מזיק כלל אלא הוא דין נפרד, שנחשב שממונו של המהנה בידו של הנהנה, ודינו כבעל חוב, וכך דעת רוב המפרשים {{מקור|(שו"ת הרשב"א ח"ד יג. והקונטרסי שיעורים בבא קמא יב-ח חילקו לשני טעמים: גם מחסר את ממונו וגם מחסר את בעלותו (והוסיף טעם שלישי שהוא מזיק, כדלקמן בסמוך, וכתב שיש את שלושתם יחד))}}. | |||
@ מדין מזיק {{מקור|(אור שמח נזקי ממון א-ב (ד"ה ולכאורה) רצה לתלות במחלוקת אמוראים בזה נהנה וזה לא חסר: אם הוא כמזיק שחייב על החיסרון - כאן פטור, ואם הוא דין נפרד שחייב על ההנאה - כאן חייב. וכתב שאפשר לדחות. גרש"ש בבא קמא יט-ב וקונטרסי שיעורים בבא קמא יב-ד תולים במחלוקת ראשונים האם הוא מדין מזיק או דין נפרד, וכן חקר בזה המידות לחקר ההלכה טו-מה. והקונטרסי שיעורים בבא קמא יב-ה הוסיף שאפשר שאע"פ שהוא מזיק, אינו כשאר מזיקין שחיובן מגזיה"כ, אלא חיובו מסברא)}}. | |||
ונפק"מ לתשלומין - האם משלם ממיטב, כדין מזיק, או מבינונית וזיבורית, כשאר בעל חוב (שמדאורייתא בזיבורית ומדרבנן בבינונית כדי שלא תנעל דלת בפני לווין) {{מקור|(שו"ת הרשב"א ח"ד יג, אור שמח נזקי ממון א-ב ד"ה ולכאורה. קצוה"ח שצא-ב ומנחת חינוך נה-א [א] ד"ה ושן: כבעל חוב)}}. | ונפק"מ לתשלומין - האם משלם ממיטב, כדין מזיק, או מבינונית וזיבורית, כשאר בעל חוב (שמדאורייתא בזיבורית ומדרבנן בבינונית כדי שלא תנעל דלת בפני לווין) {{מקור|(שו"ת הרשב"א ח"ד יג, אור שמח נזקי ממון א-ב ד"ה ולכאורה. קצוה"ח שצא-ב ומנחת חינוך נה-א [א] ד"ה ושן: כבעל חוב)}}. | ||
שורה 43: | שורה 37: | ||
בשני מקרים אין ספק: | בשני מקרים אין ספק: | ||
@ לכתחילה - אדם יכול למחות בחבירו שלא יהנה ממנו גם אם אין לו שום חיסרון, כגון למחות בו שלא יכנס לדור בחצירו, וכל ספק הגמרא הוא רק בדיעבד האם צריך לשלם לו {{מקור|(תוס' בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין)}}. | |||
@ אם הנהנה גילה דעתו שנח לו בהוצאה - מגלגלים עליו את הכל לכו"ע {{מקור|(תוס' בבא קמא כ:)}}. | |||
'''זה לא נהנה וזה חסר''', כגון שהוא גברא דלא עביד למיגר וחצר דקיימא לאגרא - לתוס' פטור משום שהוא גרמא, ולרמ"ה {{מקור|(הובא בנימוקי יוסף וברא"ש)}} חייב (כמו שהאוכל פירות של חבירו חייב גם אם לא נהנה), וביאר הגרש"ש שלשיטתו נהנה חייב מדין מזיק {{מקור|(בבא קמא יט-ב)}}. | '''זה לא נהנה וזה חסר''', כגון שהוא גברא דלא עביד למיגר וחצר דקיימא לאגרא - לתוס' פטור משום שהוא גרמא, ולרמ"ה {{מקור|(הובא בנימוקי יוסף וברא"ש)}} חייב (כמו שהאוכל פירות של חבירו חייב גם אם לא נהנה), וביאר הגרש"ש שלשיטתו נהנה חייב מדין מזיק {{מקור|(בבא קמא יט-ב)}}. | ||
שורה 57: | שורה 49: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | * [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | [[קטגוריה:דיני ממונות]] |
עריכות