16,530
עריכות
ספיקא דאורייתא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' מצינו מחלוקת גדולה בראשונים: | '''במקורו''' מצינו מחלוקת גדולה בראשונים: | ||
@ הרמב"ם וסיעתו סוברים שמחמירים רק מדרבנן, אך מדאורייתא לקולא {{מקור|(רמב"ם, ראב"ד ורמב"ן, הובאו בריש שב שמעתתא (לגבי הרמב"ן בחלק מההוצאות יש טעות בגירסא שם), וחלק מהתוס', הובאו ברד"ל כתובות ט: (נדפס בסוף המסכת))}}. והאחיעזר {{מקור|(ח"ג פג-ג ד"ה ומה)}} הוסיף שאפילו לדבריהם הוא חמור יותר משאר דיני דרבנן {{מקור|(והביא תוס' יבמות קיד. (ד"ה אמר) שספיקא דאורייתא חמור יותר מספיקא דרבנן (בתירוצם השני, ומשמע שתירוצם הראשון חולק על זה))}}. | |||
@ הרשב"א וסיעתו סוברים שמחמירים מדאורייתא {{מקור|(רשב"א ור"ן, הובאו בשב שמעתתא שם, רש"י וחלק מהתוס', הובאו בשו"ת פני יהושע יא. בביאור מחלוקת זו האריכו השב שמעתתא בתחילתו והשערי יושר בתחילתו)}}. | |||
'''אך''' במקרים רבים הרמב"ם מודה שלחומרא מדאורייתא, ואלו הן: | '''אך''' במקרים רבים הרמב"ם מודה שלחומרא מדאורייתא, ואלו הן: | ||
@ בדבר שחייבים על זדונו כרת, שהרי העושה אותו חייב באשם תלוי, ומוכח שהוא אסור מדאורייתא {{מקור|(רמב"ם טומאת מת ט-יב)}}. | |||
@ בספק ספיקא להחמיר {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא תנינא לח, שער המלך טומאת מת ט-יב (לא: בדפיו))}}. | |||
@ בספק טומאה ברשות היחיד. | |||
@ בספק מצוות עשה, שצריך מדאורייתא להחמיר ולקיימה {{מקור|(מהרי"ט אלגאזי מ ד"ה והנה לפי, כסף משנה מילה ג-ו בשם שו"ת הרמב"ם. אך יש דעה אחרת שגם בספק מצוות עשה נחלקו הרמב"ם והרשב"א (מנחת חינוך א-א [ג] ד"ה ואם יש), ויש דעה שלישית שלהיפך, בספק מצוות עשה לכו"ע מדאורייתא לקולא (הסתפק בזה פרי מגדים אשל אברהם או"ח יז-ב))}}. | |||
@ באיקבע איסורא {{מקור|(פרי חדש יו"ד קי כללי ספק ספיקא)}}. | |||
@ כשיש חזקה להחמיר {{מקור|(שער המלך גירושין ח-יא (נא: בדפיו))}}. | |||
@ יש אומרים שגם בספיקא דדינא, דהיינו שיש ספק כיצד לפסוק, כגון בתיקו בגמרא {{מקור|(המאיר לעולם כ, אך השב שמעתתא א-ג המובא בו חולק)}}. | |||
@ יש אומרים שגם בספק שאפשר לבררו {{מקור|(מהרי"ט, והשער המלך טומאת מת ט-יב (לב. בדפיו) הביאו ודן בדבריו)}}<ref>עיין לקמן בסעיף "כללים" (ד"ה בספק שאפשר לבררו) שנחלקו בזה.</ref>. | |||
'''ולאידך גיסא''', יש שני מקרים שבהם הרשב"א מודה שלחומרא רק מדרבנן: | '''ולאידך גיסא''', יש שני מקרים שבהם הרשב"א מודה שלחומרא רק מדרבנן: | ||
@ כשיש חזקת היתר לכו"ע מדאורייתא לקולא {{מקור|(שער המלך גירושין ח-יא (נא: בדפיו))}}, ומחמירים רק מדרבנן {{מקור|(שו"ת פני יהושע יא)}}. | |||
@ בספק מצוות עשה, אולי לכו"ע מדאורייתא לקולא ומחמירים רק מדרבנן, משום שעובר רק בשב ואל תעשה {{מקור|(הסתפק בזה פרי מגדים אשל אברהם או"ח יז-ב. אך יש דעה אחרת שגם בספק מצוות עשה נחלקו הרמב"ם והרשב"א (מנחת חינוך א-א [ג] ד"ה ואם יש), ויש דעה שלישית שלהיפך, בספק מצוות עשה לכו"ע לחומרא מדאורייתא (מהרי"ט אלגאזי מ ד"ה והנה לפי, כסף משנה מילה ג-ו בשם שו"ת הרמב"ם))}}. | |||
'''טעם הסוברים שמדאורייתא''' '''לקולא''' הוא שמספק מעמידים כל דבר על העדר (כמו שב ואל תעשה, מוחזק, חזקה דמעיקרא) ונשאר היתר, משום שאיסור הוא חיוב, והשלילה היא היתר {{מקור|(המידות לחקר ההלכה ב-כ)}}.'''בטעם שספיקא דאורייתא לחומרא''' (בין לדעה שהוא מדאורייתא ובין לדעה שהוא מדרבנן) חידש שיח השדה שספק הוא גם דין איסור וגם דין היתר בכל החפץ, וע"כ צריך לבטל את אחד מהדינים הללו, ולכן בדאורייתא מחמירים {{מקור|(שיח השדה כלל יא דף עב ע"ב בדפיו ד"ה ונשוב, מובא במפענח צפונות יא-יא)}}. | '''טעם הסוברים שמדאורייתא''' '''לקולא''' הוא שמספק מעמידים כל דבר על העדר (כמו שב ואל תעשה, מוחזק, חזקה דמעיקרא) ונשאר היתר, משום שאיסור הוא חיוב, והשלילה היא היתר {{מקור|(המידות לחקר ההלכה ב-כ)}}.'''בטעם שספיקא דאורייתא לחומרא''' (בין לדעה שהוא מדאורייתא ובין לדעה שהוא מדרבנן) חידש שיח השדה שספק הוא גם דין איסור וגם דין היתר בכל החפץ, וע"כ צריך לבטל את אחד מהדינים הללו, ולכן בדאורייתא מחמירים {{מקור|(שיח השדה כלל יא דף עב ע"ב בדפיו ד"ה ונשוב, מובא במפענח צפונות יא-יא)}}. | ||
| שורה 40: | שורה 28: | ||
'''לגבי ודאותו''', האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים (דין ספק): | '''לגבי ודאותו''', האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים (דין ספק): | ||
@ למאן דאמר שמותר מדאורייתא - נחלקו האחרונים האם מדאורייתא מותר מדין ודאי ואין בו שום חשש איסור {{מקור|(שב שמעתתא, מובא בשערי יושר א-ב ד"ה ובספר)}}, או שהוא דין ספק ואין האיסור מתהפך להיתר אלא שמותר לסמוך על הצד שבאמת מותר {{מקור|(קובץ ביאורים שב שמעתתא יג ד"ה ואין השני. וכן דן בשאלה זו בקונטרסי שיעורים קידושין כג. והשערי יושר (א-ג ד"ה וע"כ, א-ד בתחילתו) חידש עוד שכיוון שהוא רק מדין ספק, אם באמת פגע באיסור עבר עבירה)}}.ב) למאן דאמר לחומרא מדאורייתא - גם בזה נחלקו האחרונים האם איסורו ודאי, וגם אם פגע בהיתר עבר עבירה {{מקור|(גרנ"ט כה, שערי יושר א-ג ד"ה וע"כ, וכן משמע מהרוגאצ'ובר שהובא לעיל בסמוך}}<ref>ד"ה במהותו.</ref>{{מקור|, שספיקא דאורייתא אינו משום האיסור עצמו אלא דין מחודש)}}, או שרק מדין ספק ואם פגע בהיתר - לא עבר {{מקור|(קהילות יעקב כתובות ח ד"ה ולפ"ז. וכן דן בשאלה זו בקונטרסי שיעורים כג)}}. | |||
אך לכל הדעות היא הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות לא ידועה לנו. | אך לכל הדעות היא הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות לא ידועה לנו. | ||
| שורה 51: | שורה 38: | ||
'''לפסול לעדות''' את מי שעבר על ספק עבירה, דן בזה מהרי"ל דיסקין {{מקור|(בשו"ת מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון רכד)}} והביא שלושה צדדים: | '''לפסול לעדות''' את מי שעבר על ספק עבירה, דן בזה מהרי"ל דיסקין {{מקור|(בשו"ת מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון רכד)}} והביא שלושה צדדים: | ||
@ פסול מן התורה מספק, שהרי לצד שהיא עבירה פסול, ולצד שאינה עבירה כשר {{מקור|(רעק"א)}}. | |||
@ פסול רק מדרבנן, שכיוון שעל ספק עבירה פטור ממלקות, לא עדיף משאר לאו שאין בו מלקות שפסול רק מדרבנן. | |||
@ כשר, שמספק אינו נפסל כלל.'''העוסק במצווה פטור מן המצווה'''. והעוסק בספק מצווה, לשאגת אריה אינו פטור ממצווה אחרת {{מקור|(לז)}}, והאמרי בינה הוסיף שאפילו לדעה שספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא אינו פטור, שאין ספק מוציא מידי ודאי {{מקור|(או"ח יג, הובא בשו"ת הר צבי או"ח ח"ב קד ד"ה אח"כ)}}. אך הר צבי סובר שכן פטור, שהרי עכ"פ חייב לקיים גם ספק מצווה {{מקור|(שם ד"ה בשו"ת וד"ה והנני. והקובץ שיעורים ח"ב לב הסתפק בדין זה)}}. | |||
'''טועה בדבר מצווה''' - הטועה בספק מצווה דאורייתא נחלקו בו המפרשים: האשכול כתב שאינו כטועה בדבר מצווה (שפטור), והאחיעזר כתב שכן {{מקור|(ח"ג פג-ג ד"ה ומה, והביא גם את האשכול)}}, והסביר שאפילו לדעות שספיקא דאורייתא לחומרא רק מדרבנן - הוא חמור יותר משאר דיני דרבנן {{מקור|(והביא תוס' יבמות קיד. (ד"ה אמר) שספיקא דאורייתא חמור יותר מספיקא דרבנן (בתירוצם השני, ומשמע שתירוצם הראשון חולק על זה))}}. | '''טועה בדבר מצווה''' - הטועה בספק מצווה דאורייתא נחלקו בו המפרשים: האשכול כתב שאינו כטועה בדבר מצווה (שפטור), והאחיעזר כתב שכן {{מקור|(ח"ג פג-ג ד"ה ומה, והביא גם את האשכול)}}, והסביר שאפילו לדעות שספיקא דאורייתא לחומרא רק מדרבנן - הוא חמור יותר משאר דיני דרבנן {{מקור|(והביא תוס' יבמות קיד. (ד"ה אמר) שספיקא דאורייתא חמור יותר מספיקא דרבנן (בתירוצם השני, ומשמע שתירוצם הראשון חולק על זה))}}. | ||
| שורה 75: | שורה 59: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[ספיקא דרבנן]] | * [[ספיקא דרבנן]] | ||
[[ספק ספיקא]] | * [[ספק ספיקא]] | ||
| שורה 83: | שורה 67: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | * [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | ||