רבי דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בעיר שדליץ שבפולין בכ"ד ב[[כסלו]] תרפ"ח. הוגלה עם משפחתו לסיביר. בשנת תש"ב סופח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל"ילדי טהרן"<ref>קבוצה של ילדים שהועלו לארץ מ[[השואה]] דרך טהרן שבפרס והיו אמורים לקבל חינוך חילוני, ובזכות פעילות של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ועוד, נשארו הילדים הדתיים שביניהם בחינוך דתי ובמשפחות דתיות.</ref>. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] תש"ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהרן, על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]] ראש [[ישיבת פוניבז']], ולמד בישיבתו. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה ל[[רב]]נות מדודו, [[רבי יוסף צבי קאליש]] מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]<ref>קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.</ref>. נישא בשנת תשי"ח לטויבא שדרובצקי, בתו של האדמו"ר [[רבי שמואל אברהם שדרוביצקי]] מביאליסטוק {{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשכ"ב נפטרה אשתו ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה. | נולד בעיר שדליץ שבפולין בכ"ד ב[[כסלו]] תרפ"ח. הוגלה עם משפחתו לסיביר. בשנת תש"ב סופח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל"ילדי טהרן"<ref>קבוצה של ילדים שהועלו לארץ מ[[השואה]] דרך טהרן שבפרס והיו אמורים לקבל חינוך חילוני, ובזכות פעילות של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ועוד, נשארו הילדים הדתיים שביניהם בחינוך דתי ובמשפחות דתיות.</ref>. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] תש"ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהרן, על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]] ראש [[ישיבת פוניבז']], ולמד בישיבתו. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה ל[[רב]]נות מדודו, [[רבי יוסף צבי קאליש]] מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]<ref>קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.</ref>. נישא בשנת תשי"ח לטויבא שדרובצקי, בתו של האדמו"ר [[רבי שמואל אברהם שדרוביצקי]] מביאליסטוק {{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשכ"ב נפטרה אשתו ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה. | ||
הוציא לאור את ספרי ביאלא ומוזכר בספרו של אביו "חלקת יהושע" מספר פעמים{{הערה|חלקת יהושע עמודים: יח, לב, פח, ועוד.}} בהכרת טובה על כך. אביו התבטא עליו: "הוא נקודת לבי"<ref>קובץ מאורי יהושע ח"א</ref>. הקים את "ישיבת ביאלא אור קדושים" ועמד בראשה, ופעל רבות לביסוס החסידות. הקים בתי מדרשות ב[[ירושלים]] (בשכונת [[גבעת שאול]]- חסידות ביאלה- אוסטרובה) ובבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת תשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי | הוציא לאור את ספרי ביאלא ומוזכר בספרו של אביו "חלקת יהושע" מספר פעמים{{הערה|חלקת יהושע עמודים: יח, לב, פח, ועוד.}} בהכרת טובה על כך. אביו התבטא עליו: "הוא נקודת לבי"<ref>קובץ מאורי יהושע ח"א</ref>. הקים את "ישיבת ביאלא אור קדושים" ועמד בראשה, ופעל רבות לביסוס החסידות. הקים בתי מדרשות ב[[ירושלים]] (בשכונת [[גבעת שאול]]- חסידות ביאלה- אוסטרובה) ובבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת תשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי החסידים, בעוד שחלק מהחסידים הכתירו את אחיו [[רבי בן ציון רבינוביץ]]. | ||
היה מלחין מוכשר, וחיבר עשרות [[ניגון|ניגונים]], שחלק מהם יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד" - הדרכותיו, וחמשת כרכי "להבת דוד" על התורה, מתוך כתבי ידו. | היה מלחין מוכשר, וחיבר עשרות [[ניגון|ניגונים]], שחלק מהם יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד" - הדרכותיו, וחמשת כרכי "להבת דוד" על התורה, מתוך כתבי ידו. | ||
נפטר בכ"ה ב[[תשרי]] תשנ"ח. | נפטר בכ"ה ב[[תשרי]] תשנ"ח. | ||
==ממשיכי דרכו== | ==ממשיכי דרכו== | ||
לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעה מבניו: | לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעה מבניו: | ||