שבע ברכות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,156 בתים ,  19 בינואר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 18: שורה 18:


==תוכן הברכות==
==תוכן הברכות==
===ברכת בורא פרי הגפן===
במהלך שבע הברכות בחתונה מברכים פעמיים ברכת בורא פרי הגפן- פעם אחת לפני ברכת הנישואין ובפעם השנייה לפני ברכת האירוסין. יש דעות בראשונים {{מקור|רבינו משולם}} שיש לברך הגפן רק פעם אחת. אך דעת [[ר"ת]] ועוד ראשונים שיש לברך פעמיים הגפן, אחת לאירוסין ואחת לנישואין. הטעם של ר"ת שבאופן עקרוני האירוסין והנישואין לא צמודים זה לזה ובזמן חז"ל היה רווח של כשנה ביניהם, ולכן כל ברכה עומדת בפני עצמה ולא תלויה בשניה וממילא צריכה כוס בפני עצמה. תקנה זו נשארה גם בזמנינו שהאירוסין והנישואין נעשים במעמד אחד וכן פסק למעשה השו"ע {{#makor-new:אבן העזר סב ט|שולחן-ערוך-אבן-העזר|סב|ט}}.
===ברכת שהכל ברא לכבודו===
===ברכת שהכל ברא לכבודו===
הברכה הראשונה (לאחר ברכת הגפן) הינה ברכת [[שהכל ברא לכבודו]]. יש המסבירים שאין ברכה זו קשורה לעניין החתונה, אלא עוסקת באסיפת העם שגומלים חסד לחתן וכלה. חסד זה הוא זכר לחסדי הקב"ה שהביא את חווה לאדם הראשון והיה לו כשושבין. מכיוון שיש בברכה זכר לחסדי המקום מברכים על כבודו של הבורא<ref>רש"י כתובות ז</ref>. הסבר אחר הוא משום שההתאספות היא חלק מהחיוב לברך בעשרה וממילא הוא כבוד הקב"ה שעושים רצונו<ref>תוספות רי"ד שם ולפי דבריהם מובן מדוע מברכים ברכה זו אף כאשר אין חיוב ברכת חתנים כגון שאין פנים חדשות</ref>. מאידך, יש המסבירים שגם ברכה זו קשורה לעניין החתונה שמכיוון שכל זיווג דומה לזיווגם של אדם וחווה, שהיה סיומו של מעשה בראשית, לכן מברכים על כלל הבריאה- שהכל ברא לכבודו<ref>המאירי</ref>. הסבר אחר הוא שסיבת יצירת העולם היא לפריה ורביה כמו שנאמר "לא תוהו בראה לשבת יצרה". והסיבה שנבראו הבריות היא משום כבוד הקב"ה שנאמר "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו", לכן מברכים על כבודו של הקב"ה- שהכל ברא לכבודו.
הברכה הראשונה (לאחר ברכת הגפן) הינה ברכת שהכל ברא לכבודו. יש המסבירים שאין ברכה זו קשורה לעניין החתונה, אלא עוסקת באסיפת העם שגומלים חסד לחתן וכלה. חסד זה הוא זכר לחסדי הקב"ה שהביא את חווה לאדם הראשון והיה לו כשושבין. מכיוון שיש בברכה זכר לחסדי המקום מברכים על כבודו של הבורא<ref>רש"י כתובות ז</ref>. הסבר אחר הוא משום שההתאספות היא חלק מהחיוב לברך בעשרה וממילא הוא כבוד הקב"ה שעושים רצונו<ref>תוספות רי"ד שם ולפי דבריהם מובן מדוע מברכים ברכה זו אף כאשר אין חיוב ברכת חתנים כגון שאין פנים חדשות</ref>. מאידך, יש המסבירים שגם ברכה זו קשורה לעניין החתונה שמכיוון שכל זיווג דומה לזיווגם של אדם וחווה, שהיה סיומו של מעשה בראשית, לכן מברכים על כלל הבריאה- שהכל ברא לכבודו<ref>המאירי</ref>. הסבר אחר הוא שסיבת יצירת העולם היא לפריה ורביה כמו שנאמר "לא תוהו בראה לשבת יצרה". והסיבה שנבראו הבריות היא משום כבוד הקב"ה שנאמר "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו", לכן מברכים על כבודו של הקב"ה- שהכל ברא לכבודו.


===ברכת אשר יצר===
===ברכת אשר יצר===
שורה 48: שורה 50:
==ראה עוד==
==ראה עוד==
* [[ברכת אשר ברא]]
* [[ברכת אשר ברא]]
 
==קישורים חיצוניים==
[https://www.yeshiva.org.il/ask/106435 למה מברכים פעמיים על הכוס]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
<references />
<references />
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,787

עריכות

תפריט ניווט