17,711
עריכות
מגילת שיר השירים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הכללת בכתבי הקודש
| שורה 30: | שורה 30: | ||
וכן "אגדת שיר השירים". | וכן "אגדת שיר השירים". | ||
== | ==הכללה בכתבי הקודש== | ||
ה[[תלמוד]] דן בשאלה האם יש מקום למגילה בין ספרי התנ"ך. שהרי לכאורה, מדובר במסכת של שירי אהבה | ה[[תלמוד]] דן בשאלה האם יש מקום למגילה בין ספרי התנ"ך. שהרי לכאורה, מדובר במסכת של שירי אהבה. | ||
במסכת אבות | במסכת אבות דרבי נתן {{#makor-new:נוסחא א א|מסכתות-קטנות-אבות-דרבי-נתן|א|null}} נאמר : " בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתובים, ועמדו וגנזו אותם. עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם. | ||
גם | גם ב[[משנה]] [[מסכת ידיים]] {{#makor-new:ידים ג ד|משנה-ידים|ג|ד}} שנינו:" כל כתבי הקדש מטמאין את הידיים. שיר השירים וקהלת מטמאין את הידיים. ר' יהודה אומר: שיר השירים מטמא את הידיים וקהלת מחלוקת. רבי יוסי אומר: קהלת אינו מטמא את הידיים ושיר השירים מחלוקת. אמר רבי שמעון בן עזאי: מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן, ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, ששיר השירים וקהלת מטמאים את הידיים. אמר רבי עקיבא: חס ושלום! לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידיים. שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל כתובים קדש ושיר השירים - קודש קדשים. | ||
רבי יוסי אומר: קהלת אינו מטמא את הידיים ושיר השירים מחלוקת. | |||
ה[[מלבי"ם]] בהקדמתו לשיר השירים מסביר את הפער בין דברי חז"ל האומרים כי "שיר השירים קודש קודשים" ומתעסק בעניינים רוחניים, לבין פשט הפסוקים המורים על שיר אהבה בין שני בני זוג. לדבריו, בניגוד לשאר ספרי התנ"ך המדברים על מאורעות גשמיים שהתרחשו, שיר השירים מנסה לתאר מושגים שאין להם אחיזה בעולמנו הפיזי, וכדבריו: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:שיר השירים מליצה "החרש-והמסגר|פרשנות-תנ"ך-מלבי"ם-שיר-השירים-מליצה|"החרש-והמסגר|null}}|אנגלית=|תוכן= השיר הזה המדבר מקורות הנפש האלהית וענייני הנשמה הרוחנית, בעלותה וברדתה בשכנה בגויה ובצאתה, יחוסה עם העולם הרוחני וענינה עם כחות הגויה, שכולם הם עניניים נעלמים נפלאים ונסתרים, כולם מושגי השכל לא משוגי החושים, כי הנפש ועצמותה לא תראה בעין בשר ולא ישיגוהו חוש ומוחש ולכן ילאה גם בעל הלשון לספר קורותיה במאמרים פשוטים, כי לא נמצא בלשון שמות ומלות ופעלים אשר יורו בעצם על עניניים רוחנים ועל מושגים השכליים, כי השמות שמהם נבנה הלשון כולם לוקחו מן המוחשים, וכלם הונחו על עניני העולם החומרי לבד, לכן בעת ירצה בעל הלשון לספר דבר מן הרוחנים אין בלשונו מלה שיורה עליהם בעצם וראשונה, וכי ימשש את כל כליו לא ימצא אומר ודברים אשר בם יחווה מחשבותיו, וע"כ יאלצנו ההכרח להלביש דבריו בשמות ופעלים מושאלים המונחים בעצם על עניני העולם השפל הנתונים תחת חוקי התנועה הזמן והמקום, וכדומה. וכן היה מוכרח ברצותו לספר דברי השיר הלז שמדבר מן הרוחנים, להשאיל שמות ומלות משלים ודמוים ולבושים מן העולם המוחש, לצייר את הנשמה הרוחניית ותשוקתה אל הדוד הנעלם בציור עלמה מתרפקת על דודה, את הדוד הקדוש המשגיח באהבתו על נפש חסידיו, בציור רועה במדבר חושק אילת אהבים וכדומה}} | |||
לפירוש המלבי"ם, הסיבה שהתנ"ך נוקט במשל מעולם הטבע וסיפורי החשקים הוא משום שאין לו אפשרות לדבר על נושאים רוחניים ללא מילים מתאימות לעניין. אין לנו אפשרות להעביר מידע על דברים שמחוץ לשפה שלנו, ואיננו אפילו מסוגלים לחשוב עליהם אם לא נמצא אנלוגיה מתאימה. כשם שאין אנו יכולים לדבר באופן ישיר על דברים פחות רוחניים כגון ריחות וכדומה להם אין לנו מילים מתאימות, כן אי אפשר לדבר על הנושאים הרוחניים בשיר השירים ללא משל לאהבה גשמית. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||