מקרא מגילה: הבדלים בין גרסאות בדף

==ביטול תורה לקריאת מגילה==

הגמרא {{#makor-new:מגילה ג א|בבלי-מגילה|ג|א}} מביאה את דרכם של בית [[רבי יהודה הנשיא]]- שהיו מבטלים תלמוד תורה ובאים לשמוע קריאת מגילה. דין זה נלמד מ[[קל וחומר]]- שאם את עבודת בית המקדש מבטלים בשביל לשמוע קריאת מגילה, קל וחומר שמותר לבטל תורה בשבילה. אך, האחרונים הקשו שלימוד זה איננו נצרך. הגמרא {{#makor-new:מועד קטן ט ב|בבלי-מועד-קטן|ט|ב}}, כבר קבעה שעל אף שהתורה "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה", עדיין מבטלים לימוד תורה לכל מצווה. ממילא, לא מובן מדוע הגמרא היתה צריכה ללמוד מקל וחומר שמבטלים תורה לקריאת מגילה, כאשר כבר יש לימוד שמבטלים תורה לכל מצווה שהיא?

[[הנצי"ב]] {{מקור|העמק שאלה, ויחי לד,ה על פי דברי הר"ן}} מתרץ שחידוש הגמרא מדבר במקרה שיש לאדם ציבור הקורא מגילה במקומו, ומשום הידור מצווה מבטל תורה והולך למקום אחר בו יש ציבור גדול יותר. לשיטתו, החידוש הוא שניתן לבטל תורה גם בשביל הידור מצוות מקרא מגילה, ולא רק בשביל המצווה עצמה.

===ביטול תורה והקדמת מגילה===

הסבר נוסף ניתן להביא מדברי ה[[תוספות]]. הגמרא לומדת את הק"ו מעבודת המקדש שגם אותה מבטלין בשביל מקרא מגילה. תוס' מסבירים שאין הכוונה שממש ביטלו את העבודה, אלא רק שהקדימו את קריאת המגילה לפניה. באותו אופן ניתן להסביר את דברי הגמרא: אין הכוונה שמבטלים תורה לקריאת מגילה, אלא שמקדימים את המגילה ללימוד התורה. כלומר, לשיטתו גם מי שיושב ועוסק בתורה, ושומע ציבור הקורא מגילה- עליו להפסיק מלימודו ולהצטרף, אף אם יוכל לשמוע מגילה לאחר מכן.