17,711
עריכות
(←מקור) |
(←מקור) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
במסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים כא ג|מסכתות-קטנות-סופרים|כא|ג}} מובא: {{ציטוטון|אין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח}}. ב[[ירושלמי]] {{הערה| ריש פרק ערבי פסחים}} ישנם שתי גרסאות בדבר, לפי גירסא אחת הבכורות מתענים, בעוד שלפי גירסא שניה אין הם מתענים. | במסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים כא ג|מסכתות-קטנות-סופרים|כא|ג}} מובא: {{ציטוטון|אין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח}}. ב[[ירושלמי]] {{הערה| ריש פרק ערבי פסחים}} ישנם שתי גרסאות בדבר, לפי גירסא אחת הבכורות מתענים, בעוד שלפי גירסא שניה אין הם מתענים. | ||
רוב הראשונים (ה[[רמב"ן]] ה[[ר"ן]] ועוד) גרסו בירושלמי שיש לצום, אך ה[[ראבי"ה]] כתב שאין לצום וכן פסק ה[[גר"א]]. ה[[מרדכי]] הביא את שיטת רבי יחיאל הסובר שמנהג הבכורים להתענות הוא רק בלחם ומיני מזונות, אבל מותר להם לאכול מיני תרגימא כגון בשר, דגים או פירות וירקות. להלכה, ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תע א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תע|א}} פסק שהמנהג לצום כשיטת רוב הראשונים, | רוב הראשונים (ה[[רמב"ן]] ה[[ר"ן]] ועוד) גרסו בירושלמי שיש לצום, אך ה[[ראבי"ה]] כתב שאין לצום וכן פסק ה[[גר"א]]. ה[[מרדכי]] הביא את שיטת רבי יחיאל הסובר שמנהג הבכורים להתענות הוא רק בלחם ומיני מזונות, אבל מותר להם לאכול מיני תרגימא כגון בשר, דגים או פירות וירקות. | ||
להלכה, ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תע א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תע|א}} פסק שהמנהג לצום כשיטת רוב הראשונים, וה[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה תע ב|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תע|ב}} הוסיף שבשעת הצורך ניתן להקל כר' יחיאל ולהימנע רק מלחם ומיני מזונות. | |||
==טעם התענית== | ==טעם התענית== |
עריכות