שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 32 בתים ,  16 במאי 2020
שורה 48: שורה 48:
ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תצד א|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תצד|א}} הביא טעם אחר למנהג והסביר כי מדובר בתיקון חטאם של עם ישראל בקבלת התורה. הוא מפרש כי במעמד הר סיני נדרש משה להעיר את עם ישראל משום שלא קמו לקבלת התורה כמו שנאמר " וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלוֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר". על מנת לתקן פגם זה, אנו נוהגים ללמוד תורה במשך כל הלילה כהכנה לקראת מתן תורה ולא ישנים כלל.
ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תצד א|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|תצד|א}} הביא טעם אחר למנהג והסביר כי מדובר בתיקון חטאם של עם ישראל בקבלת התורה. הוא מפרש כי במעמד הר סיני נדרש משה להעיר את עם ישראל משום שלא קמו לקבלת התורה כמו שנאמר " וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלוֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר". על מנת לתקן פגם זה, אנו נוהגים ללמוד תורה במשך כל הלילה כהכנה לקראת מתן תורה ולא ישנים כלל.


אמנם, ישנם רבים שאינם לומדים כל הלילה אלא רק מאריכים בלימוד התורה בתחילת הערב ויש שאין נוהגים בכך כלל. בין מי שלא נהגו במנהג זה ניתן למנות את [[הרב יצחק זאב סולובייצ'יק]] שטען כי אין הבדל בין לימוד תורה בליל שבועות לבין לימוד תורה ביומו, וכתב שבבית בריסק נהגו ללמוד ביום החג עצמו {{מקור| עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט}}. באותו האופן, על [[הרב אלישיב]] מסופר שלא נהג ללמוד בליל שבועות והסביר את מנהגו בכך שלפי החשבון שעשה הוא ילמד פחות שעות בשקלול הכולל במידה וילמד כל הלילה וייאלץ לישון יותר ביום, ולכן הוא מעדיף ללמוד כהרגלו ביום. מנגד, [[הרב קנייבסקי]] אמר שעל אף שייתכן ומבחינה כמותית ילמדו פחות, עדיין עדיף ללמוד כל הלילה {{מקור| פסקי שמועות פא-פב}}. המצדדים במנהג סוברים כי ישנה מעלה בדבקות בתורה בלימוד בלילה ובמסירות בהכנה לקראת מתן תורה העולה על כמות התורה הנלמדת. אמנם, גם הם מודים כי במידה והדבר פוגע ב[[תפילת שחרית]] של היום למחרת, עדיף לא ללמוד כל הלילה {{מקור|שו"ת הרב אבינר}}.
אמנם, ישנם רבים שאינם לומדים כל הלילה אלא רק מאריכים בלימוד התורה בתחילת הערב ויש שאין נוהגים בכך כלל. בין מי שלא נהגו במנהג זה ניתן למנות את [[הגרי"ז]] שטען כי אין הבדל בין לימוד תורה בליל שבועות לבין לימוד תורה ביומו, וכתב שבבית בריסק נהגו ללמוד ביום החג עצמו {{מקור| עובדות והנהגות לבית בריסק ב עט}}. באותו האופן, על [[הרב אלישיב]] מסופר שלא נהג ללמוד בליל שבועות והסביר את מנהגו בכך שלפי החשבון שעשה הוא ילמד פחות שעות בשקלול הכולל במידה וילמד כל הלילה וייאלץ לישון יותר ביום, ולכן הוא מעדיף ללמוד כהרגלו ביום. מנגד, [[הרב קנייבסקי]] אמר שעל אף שייתכן ומבחינה כמותית ילמדו פחות, עדיין עדיף ללמוד כל הלילה {{מקור| פסקי שמועות פא-פב}}. המצדדים במנהג סוברים כי ישנה מעלה בדבקות בתורה בלימוד בלילה ובמסירות בהכנה לקראת מתן תורה העולה על כמות התורה הנלמדת. אמנם, גם הם מודים כי במידה והדבר פוגע ב[[תפילת שחרית]] של היום למחרת, עדיף לא ללמוד כל הלילה {{מקור|שו"ת הרב אבינר}}.


הספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].
הספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].
שורה 71: שורה 71:
===סדר התפילה===
===סדר התפילה===
בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}.
בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}.
==מגילת רות==
==מגילת רות==
{{ערך מורחב| ערך=[[מגילת רות]]}}
{{ערך מורחב| ערך=[[מגילת רות]]}}
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,711

עריכות

תפריט ניווט