תרומות ומעשרות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''מקורו''' של כל אחד מסוגי התרומות ומעשרות נלמד מפסוק שונה:
'''מקורו''' של כל אחד מסוגי התרומות ומעשרות נלמד מפסוק שונה:
 
@ תרומה - "ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תיתן לו" {{מקור|(דברים יח-ד)}}.
א) תרומה - "ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תיתן לו" {{מקור|(דברים יח-ד)}}.
@ מעשר ראשון - "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה" {{מקור|(במדבר יח-כא)}}.
 
@ מעשר שני - "עשר תעשר את כל תבואת זרעך, היוצא השדה שנה שנה. ואכלת לפני ה' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהרך" {{מקור|(דברים יד-כב)}}.
ב) מעשר ראשון - "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה" {{מקור|(במדבר יח-כא)}}.
@ מעשר עני - "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר, ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו" {{מקור|(דברים כו-יב)}}.
 
@ תרומת מעשר - "ואל הלווים תדבר ואמרת אליהם כי תיקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאיתם בנחלתכם, והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר" {{מקור|(במדבר יח-כו)}}.
ג) מעשר שני - "עשר תעשר את כל תבואת זרעך, היוצא השדה שנה שנה. ואכלת לפני ה' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהרך" {{מקור|(דברים יד-כב)}}.
@ חלה - "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, כתרומת גורן כן תרימו אותה" {{מקור|(במדבר טו-כ)}}. ומפסוק זה גם לומדים שחלה נקראת "תרומה" ודיניה כדין תרומה {{מקור|(רש"י קידושין נג. ד"ה והרי חלה)}}.
 
ד) מעשר עני - "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר, ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו" {{מקור|(דברים כו-יב)}}.
 
ה) תרומת מעשר - "ואל הלווים תדבר ואמרת אליהם כי תיקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאיתם בנחלתכם, והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר" {{מקור|(במדבר יח-כו)}}.
 
ו) חלה - "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, כתרומת גורן כן תרימו אותה" {{מקור|(במדבר טו-כ)}}. ומפסוק זה גם לומדים שחלה נקראת "תרומה" ודיניה כדין תרומה {{מקור|(רש"י קידושין נג. ד"ה והרי חלה)}}.


הרמב"ם סובר שכל האילנות חייבים בתרומות ומעשרות מדאורייתא, ולראב"ד ולרש"י רק תירוש ויצהר {{מקור|(רמב"ם מעשר א-ט ורדב"ז שם, רמב"ם תרומות ב-א וכסף משנה שם. והוסיף הכסף משנה שמהירושלמי והספרי משמע כרמב"ם)}}.
הרמב"ם סובר שכל האילנות חייבים בתרומות ומעשרות מדאורייתא, ולראב"ד ולרש"י רק תירוש ויצהר {{מקור|(רמב"ם מעשר א-ט ורדב"ז שם, רמב"ם תרומות ב-א וכסף משנה שם. והוסיף הכסף משנה שמהירושלמי והספרי משמע כרמב"ם)}}.
שורה 24: שורה 18:


'''בקדושתם של תרומות ומעשרות''' חילק הקובץ שיעורים {{מקור|(קידושין מב בסופו)}} כך:
'''בקדושתם של תרומות ומעשרות''' חילק הקובץ שיעורים {{מקור|(קידושין מב בסופו)}} כך:
 
@ מעשר - אין בו קדושה כלל, שהרי מותר לזרים.
א) מעשר - אין בו קדושה כלל, שהרי מותר לזרים.
@ מעשר שני - יש בו קדושה, שהרי נקרא קודש, אך הקדושה שבו נובעת רק מהקניין לגבוה, כמו קדושת דמים (ולא כקדושת הגוף שהקניין לגבוה נובע מהקדושה) שהרי יש לו פדיון.
 
@ תרומה - יש בה קדושת הגוף (שאינה נובעת מקניין לגבוה).
ב) מעשר שני - יש בו קדושה, שהרי נקרא קודש, אך הקדושה שבו נובעת רק מהקניין לגבוה, כמו קדושת דמים (ולא כקדושת הגוף שהקניין לגבוה נובע מהקדושה) שהרי יש לו פדיון.
 
ג) תרומה - יש בה קדושת הגוף (שאינה נובעת מקניין לגבוה).


וכתב שנפק"מ לדין פשטה קדושה, דהיינו שמפריש חצי חיטה - האם היא מתפשטת על כל החיטה. כי פשטה קדושה שייך רק בקדושת הגוף<ref>עיין לקמן בסעיף "פרטי הדין" ד"ה פשטה קדושה.</ref>.
וכתב שנפק"מ לדין פשטה קדושה, דהיינו שמפריש חצי חיטה - האם היא מתפשטת על כל החיטה. כי פשטה קדושה שייך רק בקדושת הגוף<ref>עיין לקמן בסעיף "פרטי הדין" ד"ה פשטה קדושה.</ref>.


'''חלקי המצווה''' הם שניים {{מקור|(מהר"ץ חיות גיטין כ. על תד"ה דילמא (לגבי תרומה))}}:
'''חלקי המצווה''' הם שניים {{מקור|(מהר"ץ חיות גיטין כ. על תד"ה דילמא (לגבי תרומה))}}:
 
@ ההפרשה - להפקיע את איסור טבל, ולזה מספיק להפריש כלשהו.
א) ההפרשה - להפקיע את איסור טבל, ולזה מספיק להפריש כלשהו.
@ הנתינה (לכהן או ללוי) - ולזה צריך שיעור.
 
ב) הנתינה (לכהן או ללוי) - ולזה צריך שיעור.


ונחלקו המפרשים האם למנות את שני החלקים הללו כמצווה אחת {{מקור|(רמב"ם וחינוך, דן בדבריהם המנחת חינוך שצה-א [א] ד"ה והנה (לגבי מעשר ראשון), תמב-א [א] ד"ה והנה אף (לגבי מעשר שני), שפה-א [יא] (לגבי חלה))}}, או לחלקם לשתי מצוות נפרדות {{מקור|(רמב"ן שהובא במנחת חינוך שם. מהר"ץ חיות גיטין כ. על תד"ה דילמא (לגבי תרומה), והביא שכך כתב גם הרמב"ן הנ"ל, תוס' רי"ד קידושין סוף פרק ב, נודע ביהודה מהדורא תנינא יו"ד רא)}}.
ונחלקו המפרשים האם למנות את שני החלקים הללו כמצווה אחת {{מקור|(רמב"ם וחינוך, דן בדבריהם המנחת חינוך שצה-א [א] ד"ה והנה (לגבי מעשר ראשון), תמב-א [א] ד"ה והנה אף (לגבי מעשר שני), שפה-א [יא] (לגבי חלה))}}, או לחלקם לשתי מצוות נפרדות {{מקור|(רמב"ן שהובא במנחת חינוך שם. מהר"ץ חיות גיטין כ. על תד"ה דילמא (לגבי תרומה), והביא שכך כתב גם הרמב"ן הנ"ל, תוס' רי"ד קידושין סוף פרק ב, נודע ביהודה מהדורא תנינא יו"ד רא)}}.
שורה 85: שורה 74:


'''במקורו''' יש שלוש שיטות {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-יא)}}:
'''במקורו''' יש שלוש שיטות {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-יא)}}:
 
@ מדאורייתא.
א) מדאורייתא.
@ מדרבנן.
 
@ שיעור מאה ואחד מדאורייתא, והדין שהחולין יהפכו לתרומה הוא מדרבנן.
ב) מדרבנן.
 
ג) שיעור מאה ואחד מדאורייתא, והדין שהחולין יהפכו לתרומה הוא מדרבנן.


'''במהותו''' חקרו האם החולין עצמם מותרים, ורק אסור לאוכלם מחשש שיפגע בתרומה (כשאר תערובות איסור בהיתר), או שהחולין עצמם נעשים כתרומה {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-י: מחלוקת ראשונים, ברכת אברהם פסחים לז. ד"ה ונראה)}}.
'''במהותו''' חקרו האם החולין עצמם מותרים, ורק אסור לאוכלם מחשש שיפגע בתרומה (כשאר תערובות איסור בהיתר), או שהחולין עצמם נעשים כתרומה {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-י: מחלוקת ראשונים, ברכת אברהם פסחים לז. ד"ה ונראה)}}.


==ראה גם==
==ראה גם==
[[חלה]]
* [[חלה]]


[[טבל]]
* [[טבל]]


[[טובת הנאה]]
* [[טובת הנאה]]


[[מכירי כהונה]]
* [[מכירי כהונה]]




שורה 107: שורה 93:
<references />
<references />


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]
[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]
16,530

עריכות

תפריט ניווט