ראובן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,602 בתים ,  27 בדצמבר 2020
←‏קורות חייו: הוספת תוכן
(ביטול גרסה 116811 של ירבעל (שיחה))
(←‏קורות חייו: הוספת תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 30: שורה 30:


==קורות חייו==
==קורות חייו==
 
===לידתו===
ב[[תורה]] מסופר לראשונה על ראובן ב[[פרשת ויצא]], שמצא דודאים בשדה, והביא אותם ל[[לאה]] אמו{{הערה|"וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל-לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל-לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ" בראשית ל',י"ד}}.  
===מציאת דודאים===
 
ב[[תורה]] מסופר לראשונה על ראובן ב[[פרשת ויצא]], שמצא דודאים בשדה, והביא אותם ל[[לאה]] אמו, ואף [[רחל]] אחותה מבקשת לקבל מהם, ותמורתם לאה מקבלת את הזכות לשכב עם יעקב ועקב כך היא זוכה ללדת את יישכר:
{{הערה|"וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל-לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל-לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ" בראשית ל',י"ד}}.
===חטא ראובן===
ב[[פרשת וישלח]] מסופר על ראובן שבלבל את יצועי אביו: "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (בראשית, לה, כ"ב). על כך אומר ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן: כל האומר ראובן חטא, אינו אלא טועה, שנאמר: 'ויהיו בני יעקב שנים עשר', מלמד שכולם שקולין כאחד. אלא מה אני מקיים 'וישכב את בלהה פילגש אביו'? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה (שבת, נה, עב). [[הרב מרדכי סבתו]] במאמרו [http://www.herzog.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=614 אגרת רחום] כתב : "נמצא, כי לדעת ר' יונתן תיאר המקרא את מעשהו של ראובן לא על פי התרחשותו ההיסטורית אלא על פי הערכתו המקראית. אין אנו דנים כעת אם מאמר זה הוא פשט או דרש, ומה הייתה כוונת הדרשן. אפשר, כי מאמר זה הוא דרש בלבד ; אף על פי כן עומדת מאחרי דרשה זו התפיסה כי המקרא מתאר לעתים עובדות לפי הערכתן ולא לפי התרחשותן"<ref> הוא מצטט את עמוס חכם:"העיר על כך ע. חכם במאמרו, אמונה תמימה לעומת מחקר מדעי בפרשנות המקרא, בתוך הגות במקרא - מאסף למחשבה יהודית, ירושלים, תשמ, עמ' 122.</ref>  
ב[[פרשת וישלח]] מסופר על ראובן שבלבל את יצועי אביו: "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (בראשית, לה, כ"ב). על כך אומר ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן: כל האומר ראובן חטא, אינו אלא טועה, שנאמר: 'ויהיו בני יעקב שנים עשר', מלמד שכולם שקולין כאחד. אלא מה אני מקיים 'וישכב את בלהה פילגש אביו'? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה (שבת, נה, עב). [[הרב מרדכי סבתו]] במאמרו [http://www.herzog.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=614 אגרת רחום] כתב : "נמצא, כי לדעת ר' יונתן תיאר המקרא את מעשהו של ראובן לא על פי התרחשותו ההיסטורית אלא על פי הערכתו המקראית. אין אנו דנים כעת אם מאמר זה הוא פשט או דרש, ומה הייתה כוונת הדרשן. אפשר, כי מאמר זה הוא דרש בלבד ; אף על פי כן עומדת מאחרי דרשה זו התפיסה כי המקרא מתאר לעתים עובדות לפי הערכתן ולא לפי התרחשותן"<ref> הוא מצטט את עמוס חכם:"העיר על כך ע. חכם במאמרו, אמונה תמימה לעומת מחקר מדעי בפרשנות המקרא, בתוך הגות במקרא - מאסף למחשבה יהודית, ירושלים, תשמ, עמ' 122.</ref>  


שורה 39: שורה 42:
חז"ל התייחסו בהבנה למעשה ראובן ובמסכת מגילה נאמר:"מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם". מפני כבודו של ראודן שכן בדברים כפשוטם עלולים להיות לו לביזיון.  
חז"ל התייחסו בהבנה למעשה ראובן ובמסכת מגילה נאמר:"מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם". מפני כבודו של ראודן שכן בדברים כפשוטם עלולים להיות לו לביזיון.  


מעשהו האחרון של ראובן מוזכר בקשר לירידה למצרים. הוא אמר לאביו כי ימית את שני בניו אם בנימין לא יחזור. על כך אמרו חז"ל:" אמר יעקב לראובן: בכור שוטה! וכי בניך הם ולא בני ! (רש"י)
===הצלת יוסף===
בשעה שיוסף נשלח על ידי אביו לראות את שלום אחיו, ואילו הם רואים אותו מרחוק ורוצים להרגו, ראובן מציל אותו, וממתיק את דינו למוות בבור, מתוך מטרה להצילו ולהשיבו אל אביו, אך כאשר ראובן שב אל הבור להצילו, הוא מגלה שיוסף איננו בבור, כיוון שהאחים מכרוהו לעבדות לשיירת ישמעלים בעצת יהודה, ראובן נבהל ואומר לאחיו:"הילד איננו ואני אנא אני בא" והאחים פותרים את הבעיה בשליחת כתונת הפסים של יוסף לאביהם טבולה בדם באמירת "הכר נא, הכתונת בנך היא אם לא"
לאחר שיוסף כמשנה לפרעה מתנכר אל אחיו, מעליל עליהם שהם מרגלים ודורש שיביאו את בנימין, אוסר את כולם, ולאחר שלושה ימים משחרר אותם ומבקש לאסור רק אחד, והאחים מתעוררים להיזכר בחטא מכירתו ראובן מוכיחם: "הלוא אמרתי אליכם אל תחטאו בילד וגם דמו הנה נדרש".
===לקיחת אחריות על בנימין===
לאחר דהאחים שבו ממצרים אל יעקב, וסיפרו לו שמלך מצרים דרש שיביאו את בנימין, ראובן אמר לאביו כי ימית את שני בניו אם בנימין לא יחזור. על כך אמרו חז"ל:" אמר יעקב לראובן: בכור שוטה! וכי בניך הם ולא בני ! (רש"י)


==ברכותיו==
==ברכותיו==
228

עריכות

תפריט ניווט