1,209
עריכות
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added igrut reaya.) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת רעב |אגרות הראיה-|אגרת|רעב||}} | |||
= רקע לאגרת = | |||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | |||
= נמען האגרת = | |||
=האגרת= | |||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ב' אד"ר תרעי"ן. | |||
ישאו הררי קודש שלו' לכבוד הרב הגאון הגדול, עטרת תפארת, מעוז | |||
ומגדל, מוהר"ר יצחק אייזיק הלוי שליט"א, שלמא רבא למר. | |||
יקרת הדר"ג קבלתי, וברב שמחה קראתי את דבריו היקרים. | |||
ובענין הנחת חלק ארץ לקיום מצות שביעית, כבר העיר כן הגאון בכור | |||
אלישר, החכם-בשי המנוח ז"ל מירושלים, בסדר התירו, אמנם לא נחית לטעמא | |||
דמר נ"י. אבל אנכי ראיתי, שאם נתן קצב אחד לכל, יעשה הדבר רושם של קביעות, | |||
כאילו בזה מקיימים מצות שביעית כתיקונה. ע"כ הרחבתי את הדבר יותר לחומרא, | |||
ולטובת ההזכרה של חובת המצוה כמאמרה, ע"י מה שלא ניתן ההיתר גם אחרי | |||
המכירה כ"א על כל מה שנוגע למצב קיום הישוב. וישנם בכל מושבה חלקים | |||
רבים, הרבה יותר מדונם לכל אכר, שאינם נוגעים לקיום הישוב, כמו גנות | |||
לשם פאר, וזרעונים שאינם עקריים כ"כ בחיי המושבות, שאפשר להתקיים מבלעדן, | |||
ומה שאיננו עבוד איננו בכלל המכירה. ובזה המצוה מתקיימת, עכ"פ שלא תשתכח | |||
תורת שביעית, ומזקקת לדרוש בשאלת חכם על פרטים, וכמובן משתנית היא | |||
ההוראה לפי הכרח המצב, שמזה משתרש בלב, שבכל כחנו אנחנו צריכים להשתדל | |||
לקיים המצוה כתיקונה, ושההיתר הוא היתר של דוחק השעה, יותר ממה שיכול | |||
להשריש כזאת קצב שוה לכל. | |||
ודימוי הדר"ג מלקט שו"פ<ref>ע' טוש"ע יו"ד סי' שלב.</ref>, נאה הוא מאד לענין השמטת הפירות, שא"א | |||
לקיים "ואכלו אביוני עמך" הנאמר בה, אבל לא לענין עבודה, אם לא כשנדמה | |||
הדבר לביטול דין עבד עברי כולו כשאין היובל נוהג, משום שאין הפרט של "עד | |||
שנת היובל יעבד עמך" יכול להתקיים בנרצע, כעירכין כ"ט א'. | |||
ולענין עקירת כלל המצוה, הנה להסוברים שהיא מדרבנן מתקיים חלק | |||
המצוה ע"י מה שישראל אסור לעשות העבודות שהן מה"ת בשמיטה של תורה, | |||
ע"פ סדרי ההוראה הנהוגה, רק אם שמיטה דאורייתא, אז ע"י בטול המלאכות | |||
דרבנן כולן, חשוב עקירת כל המצוה, וזה מתוקן באמת ע"י השיור, אמנם כבר | |||
הונהגנו, שלא להתיר נטיעות חדשות, ונטיעה לרובא דרבוותא היא דרבנן, א"כ | |||
נשאר עדיין חלק מדבריהם גם לפי ההוראה. | |||
והשי"ת ירחם על עמו וארצו מהרה, ויחבש לשבורי לבב המחוצים במחץ | |||
כאב נורא על המצב המדאיב של אה"ק ויושביה, המעיק להכנס בפרצות דחוקות | |||
כאלה, ויתן מהרה מציון ישועה לישראל תפארתו, ונשא ברמה את דגל תורתנו | |||
הקדושה וקיום כל מצותיה, ובכללן המצות התלויות בארץ בכלל וקדושת שבת | |||
הארץ בפרט, על אדמת הקודש, לשמחת לב כל אוהבי שם ד' המצפים לישועת אמת. | |||
בענין הישיבה, השורש אשר החילותי הולך ב"ה ומתערה. ביום אדר"ח | |||
העבר היתה בחינה, והנני רואה בהם ב"ה סימן ברכה. | |||
ספרו הגדול, החביב עלי חבת נשמה, נחשב אצלנו לאחד הלמודים החשובים | |||
מאד. ולפעמים אני מרצה לפניהם פרקים מתוכו, בהוספת השקפות. ואקוה בעה"י | |||
דף 309 | |||
כשיסודר הענין יותר, שיחזיק ספרו דמר, וכל הלמודים והעיונים המתלוים אליו, | |||
מקום גדול והגון מאד. | |||
לשם התחלת הבסיס החמרי, הוחלט אצלנו ליסד גורל, שנקוה שיאושר | |||
במשך הזמן הקרוב ג"כ בדרך רשמי, מטעם הרשות, לשם הישיבה. | |||
יואל ד', הבוחר בתורה ובארץ חמדה, מראשיתנו המצער להשגיא מאד את | |||
אחריתנו, למען עמו ונחלתו וקדושת אור תורתו. | |||
הנני חותם בברכה, בבריות גופא ונהורא מעליא, יאירו עיני הדר"ג לאורך | |||
ימים טובים, דשנים ורעננים, להאיר עיני ישראל באור תורתו וחכמת לבבו | |||
הרחבה, כנפשו הרוממה ונפש מלאה רגשי כבודו ואהבתו, מברכו מהררי קודש | |||
ברכת החיים והשלו' וכל טוב סלה, | |||
הק' אברהם יצחק ה"ק | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | |||
= קישורים חיצוניים = | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] |
עריכות