פרשני:אגרות הראיה: אגרת קמד: הבדלים בין גרסאות בדף

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ג סיון תרס"ח.

אדון נעלה ונכבד מר יהושע שאכנאוויץ<ref>עורך ה"ישראליט" בפרנקפורט דמיין.</ref> נ"י, שלו'.

עברו שבועות מספר כמעט, מאז קבלתי את מכתבו היקר עם הקטע מ"הד

הזמן&quot;. בין כה חקרתי לדעת בבירור תוכן הדבר, והנה הפרצה מהצעירים היתה

חובתו, ויגזור שלא תנתן עבודה לאלה המכאיבים בנו חלקת הדת והאמונה, עד

אשר נאלצו לעזוב את המושבה.

זהו כל עיקר הענין הפרטי. אבל מה שנוגע ללמד על הכלל כולו מזה הוא,

שהננו צריכים עכשו אימוץ גדול כעת חיה, שזרם החיים בארץ ישראל הולך ומתגבר,

ובמדע, למען יעטרו הם את החיים החדשים ההולכים ומתהוים בא"י, בעטרת

הקדושה וההוד המרופדת על רגשי קדש נאמנים.

לזאת צריכים אנו כל שלמי אמונים להאגד יחד מקרוב ומרחוק, להקים לנו

גדר ביהודה<ref>ע' עזרא ט ט.</ref>, לכונן עתה בישוב החדש, במרכזו, ישיבה חדשה ומפוארה, מעוטרת

שכלול ישוב של אמת, על אדמת הקודש, ינוסו הצללים, והפריצים יחופו ראשם,

ולא יוכלו להרים קרן בגאוה ובוז.

ואתה אדוני אתכבד להודיעך, כי זה לי זמן הגון אשר בחנתי דרכי, ואדע

נאמנה שכל תקות ישוב א"י, וכל תקות הצמחת קרן ישועה לישראל מציון, תלויה

יבאו עד מרום קצם אצל שלומי אמונים שבא"י, והיד הרמה המחומשת בהפקרות

ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של

לאומיות מזויפת בגרגרים של היסתוריה ושל חבת השפה, המלבישה את החיים

צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים כולו הוא אינו יהודי, העומד להיות נהפך

והי' ד' עמנו, לקומם הריסות עמנו לדור דורים. ואתה, עורך נכבד, שים נא ידך

עמנו, ובא בראש כל חלוץ, לימין ד' רוממה.

הנני חותם בברכה ורגשי כבוד ויקר,

הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל

לוטה פה העתקה ממכתב הועד דפ"ת. הנ"ל

= אזכורים בספרים ובמאמרים =