רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה ב[[פרנסה|פרנסתם]] ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על ה[[אמת]], המתבטאת בתביעות [[רוחני|רוחניות]] גדולות, שכללו [[סיגופים]] וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית<ref>ור' ב[http://he.shvoong.com/books/493287-%D7%A1%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7/ קישור] סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש ל[[גאוה]].</ref>. השיטה החדשה שלו בחסידות משכה רבים לקוצק ואלפים הגיעו לעיירה כדי לחסות בצילו וללמוד מתורתו. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של רבם.

לאחר פטירתו, מקצת מהחסידים הכתירו את בנו רבי דוד<ref>ר' ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=148 אנצקלופדית "דעת"].</ref> כממשיך דרכו, אך מרכז הכובד של החסידות ורוב החסידים דבקו  ב[[רבי יצחק מאיר אלטר מגור]], בעל [[חידושי הרי"ם]].