פרשני:אגרות הראיה: אגרת פא: הבדלים בין גרסאות בדף

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ט תמוז תרס"ז.  

מבין המצרים קרן ירים לעמו ונחלתו, ולכל אוהבי שמו ותורתו, ובתוכם

הגיעני מכתבו הגלוי כעת, והנני מוטרד ובא מן הדרך, שנסעתי לקרייתא

דארעא קדישא ת"ו, מ"מ לא אאחר להשיב לכ' ידי"נ בקוצר אמרים. ומקירות לבבי  

אדברה אל כבודו האהוב וחביב עד לאחת, כראוי ליקרת ערכו, כי לא אבין דבריו  

ואבותינו זי"ע, שיצאו בהם יד"ח, תמהתי מאד איזה לעז יש כאן. הרי כתבתי  

ובררתי את המבורר לכל מי שירצה לדעת, כי ענין ההרכבה בריבוי וכללות נתרבה  

רק בשנים האחרונות, וזה אמת וברור כנכון היום. א"כ ודאי שהדורות הקודמים  

ברכו על כשרים, ועתה הנם כולם מורכבים, ול"ש בזה שמץ לעז כלל. ובר מן דין  

בלא שום ספק, כי אנחנו יודעים בטיב מנהג הגננות, ע"פ ראי' וע"פ ידיעה ברורה  

שאין בה שמץ ספק, בא"י ובכל הארצות, שעושים סחורה בפירות העלולים להרכבה.  

להו לאיסור, ובודאי הצדק אתם, ומידי ספיקא לא נפקא בשו"א. ומש"כ שהי'  

האתרוגים פסולים, תמיהני, ברוך השם נמצאים אתרוגים כשרים ומהודרים בתכלית  

של המורכבים שבקרפו ובחו"ל בכלל, והנני חושב שלא סיימו את הענין קמי'  

דמר שי' כראוי.  

אחתום בברכה ואה"ר, כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת באה"ר מהררי קודש,  

הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל  

אני חושש, שאותו שמכר להמו"ץ את הפסולים חשב בזה להשניא את אתרוגי  

א"י הברורים, והאי מרבנן המו"ץ נ"י בתומו נכשל ע"י שוטה הנ"ל, שנקוה שלא  

יהנו מעשיו נגד אור האמת וקדושת אה"ק. גם תמהני, שנראה מדבריו שאינו מבחין  

כת"ר בין הגנות המשומרים לשאינם משומרים בא"י עצמה. והרי כל עיקר השתדלותי  

כשיעזרו ע"ז כל ת"ח חשובים, יגיע הדבר שיהי' לנו שפע אתרוגים מהודרים וכשרים  

בתכלית ע"י אחינו באה"ק ת"ו. והנני ידי"ע,  

= אזכורים בספרים ובמאמרים =