רבן גמליאל דיבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 17: שורה 17:


==קורותיו==
==קורותיו==
היה בנו של [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן|רשב"ג הזקן]] שהיה מ[[עשרת הרוגי מלכות]] והיה חי בזמן סבו רבן גמליאל (הזקן) ולמד תורה ממנו{{הערה|תלמוד בבלי, ראש השנה, כ"ה, ע"א.|שם=כה}}. [[רבן יוחנן בן זכאי]] ביקש מהקיסר הרומאי שעם יחריב את [[בית המקדש]] אז לפחות שיסכים שלא יעשה כלום ליבנה והקיסר הסכים. בעקבות כך התחילו הרבה תלמידי חכמים לגור ביבנה ויבנה נהפכה ל"עיר החכמים" ושם הייתה הסנהדרין ונשיא הסנהדרין היה אז רבן גמליאל דיבנה. פעם אחת ציווה על רבי יהושע לבוא במקלו ובתרמילו ביום כיפור שחל להיות בחשבונו{{הערה|של רבי יהושע}} {{הערה|שם=כה}}. מסופר שפעם אחת הורידו את רבן גמליאל מתפקיד הנשיא בגלל שלא נתן לכל אחד להיכנס לבית המדרש ונתנו את תפקיד הנשיא ל[[רבי אלעזר בן עזריה]] אך זמן קצר לאחר מכן חזר תפקיד הנשיא לרבן גמליאל{{הערה|תלמוד בבלי, ברכות, כ"ח, ע"א.|שם=כח}}.
היה בנו של [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן|רשב"ג הזקן]] שהיה מ[[עשרת הרוגי מלכות]] והיה חי בזמן סבו רבן גמליאל (הזקן) ולמד תורה ממנו{{הערה|תלמוד בבלי, ראש השנה, כ"ה, ע"א.|שם=כה}}. ב[[אגדות החורבן]] מובא כי [[רבן יוחנן בן זכאי]] ביקש מהקיסר הרומאי שגם אם יחריב את [[בית המקדש]] אז לפחות שיסכים שלא יעשה כלום ליבנה והקיסר הסכים. בעקבות כך התחילו הרבה תלמידי חכמים לגור ביבנה ויבנה נהפכה ל"עיר החכמים" ושם הייתה הסנהדרין ונשיא הסנהדרין היה אז רבן גמליאל דיבנה. פעם אחת ציווה על רבי יהושע לבוא במקלו ובתרמילו ביום כיפור שחל להיות בחשבונו{{הערה|של רבי יהושע}} {{הערה|שם=כה}}. מסופר שפעם אחת הורידו את רבן גמליאל מתפקיד הנשיא בגלל שלא נתן לכל אחד להיכנס לבית המדרש ונתנו את תפקיד הנשיא ל[[רבי אלעזר בן עזריה]] אך זמן קצר לאחר מכן חזר תפקיד הנשיא לרבן גמליאל{{הערה|תלמוד בבלי, ברכות, כ"ח, ע"א.|שם=כח}}.


רבן גמליאל אומר שאפשר לקרוא [[קריאת שמע]] עד עלות השחר והלכה כמהו{{הערה|משנה, ברכות, א', א'.}}, בימי האבל על אשתו רחץ, שאלו אותו תלמידו: הלא למידתנו רבינו שאבל אינו מתרחץ, ענה להם רבן גמליאל: איני ככל שאר בני האדם, אִסְטְנִיס אני{{הערה|משנה, ברכות, ב', ו'.}}, וכשמת [[טבי]] עבדו קיבל עליו תנחומין, אמרו לו תלמידיו: לא לימדתינו רבינו שאין מקבלין תנחומין על עבדים, אמר להם: טבי אינו ככל שאר העבדים, כשר היה{{הערה|משנה, ברכות, ב', ז'.}}.
רבן גמליאל אומר שאפשר לקרוא [[קריאת שמע]] עד עלות השחר והלכה כמהו{{הערה|משנה, ברכות, א', א'.}}, בימי האבל על אשתו רחץ, שאלו אותו תלמידו: הלא למידתנו רבינו שאבל אינו מתרחץ, ענה להם רבן גמליאל: איני ככל שאר בני האדם, אִסְטְנִיס אני{{הערה|משנה, ברכות, ב', ו'.}}, וכשמת [[טבי]] עבדו קיבל עליו תנחומין, אמרו לו תלמידיו: לא לימדתינו רבינו שאין מקבלין תנחומין על עבדים, אמר להם: טבי אינו ככל שאר העבדים, כשר היה{{הערה|משנה, ברכות, ב', ז'.}}.
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,787

עריכות

תפריט ניווט