אושפיזין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  21 בספטמבר 2021
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:
==מקור המנהג==
==מקור המנהג==
יחד עם ציווי התורה לשמוח בחג הסוכות עם "הגר היתום והאלמנה", נהגו ישראל לארח גם אורחים (אושפיזין) עליונים.  
יחד עם ציווי התורה לשמוח בחג הסוכות עם "הגר היתום והאלמנה", נהגו ישראל לארח גם אורחים (אושפיזין) עליונים.  
מקור המנהג הוא ב[[זוהר]] (אמור ח"ג קג, ב – קד, א) שם מובא על מנהגם של רבי אבא ורב המנונא סבא לארח את [[אברהם אבינו]] וחמישה צדיקים נוספים בסוכה ואת [[דוד המלך]]:{{הערה|בקטע המופיע לפני כן בזוהר מובאים מספר מנהיגים שהיו לעם ישראל ובהם רוב האושפיזין וייתכן שזהו המקור לזהות האושפיזין, אך יש להעיר שיוסף אינו מוזכר שם, על אף שהוא מוגדר כחלק מהאושפיזין, ומנגד מרים מוזכרת שם על אף שאיננה מוגדרת כחלק מהם}} {{ש}}
מקור המנהג הוא ב[[זוהר]] (אמור ח"ג קג, ב – קד, א) שם מובא על מנהגם של רבי אבא ורב המנונא סבא לארח את [[אברהם אבינו]] וחמישה צדיקים נוספים בסוכה ואת [[דוד המלך]]: {{ש}}
{{ציטוטון|בשעתא דבר נש יתיב במדורא דא, צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא ואברהם וחמשא צדיקייא אחרנין שויין מדוריהון עמיה. אמר ר' אבא אברהם וחמשא צדיקייא ודוד מלכא שוין מדוריהון עמיה, הדא הוא דכתיב: "בסכות תשבו שבעת ימים"}}.
{{ציטוטון|בשעתא דבר נש יתיב במדורא דא, צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא ואברהם וחמשא צדיקייא אחרנין שויין מדוריהון עמיה. אמר ר' אבא אברהם וחמשא צדיקייא ודוד מלכא שוין מדוריהון עמיה, הדא הוא דכתיב: "בסכות תשבו שבעת ימים"}}.
במהלך הדורות נקבעו האושפיזין, וכיום מקובלים האושפיזין הבאים: [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]], [[דוד]].
במהלך הדורות נקבעו האושפיזין, וכיום מקובלים האושפיזין הבאים: [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]], [[דוד]].
אמנם, בקטע המופיע לפני כן בזוהר מובאים מספר מנהיגים שהיו לעם ישראל ובהם רוב האושפיזין וייתכן שזהו המקור לזהות האושפיזין, אך יש להעיר שיוסף אינו מוזכר שם, על אף שהוא מוגדר כחלק מהאושפיזין, ומנגד מרים מוזכרת שם על אף שאיננה מוגדרת כחלק מהם
==סדר האושפיזין==
==סדר האושפיזין==
המנהג הרווח בקהילות אשכנז הוא להזמין את האושפיזין לפי הסדר הכרונולוגי שלהם, כך שאברהם הוא הראשון ודוד הוא האחרון וכן כתב בסידור ה[[של"ה]]. מנגד, [[האר"י]] הנהיג את סדר האושפיזין לפי הקבלה בו כל מסודרים האורחים לפי סדר ה[[ספירות]] הקשורות אליהם. כך שאברהם הוא מידת חסד, יצחק הגבורה, יעקב - תפארת, משה - נצח, אהרן - הוד, יוסף – יסוד ודוד - מלכות. מנהג זה רווח בקרב החסידים ורוב הספרדים {{הערה| כף החיים תרלט,ח}}.
המנהג הרווח בקהילות אשכנז הוא להזמין את האושפיזין לפי הסדר הכרונולוגי שלהם, כך שאברהם הוא הראשון ודוד הוא האחרון וכן כתב בסידור ה[[של"ה]]. מנגד, [[האר"י]] הנהיג את סדר האושפיזין לפי הקבלה בו כל מסודרים האורחים לפי סדר ה[[ספירות]] הקשורות אליהם. כך שאברהם הוא מידת חסד, יצחק הגבורה, יעקב - תפארת, משה - נצח, אהרן - הוד, יוסף – יסוד ודוד - מלכות. מנהג זה רווח בקרב החסידים ורוב הספרדים {{הערה| כף החיים תרלט,ח}}.
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,787

עריכות

תפריט ניווט