העומד בשעת יציאת נשמה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
בגמרא {{#makor-new:מועד קטן כה א|בבלי-מועד-קטן|כה|א}} מובא הדין שהעומד ליד המת בעת יציאת הנשמה חייב לקרוע:
בגמרא {{#makor-new:מועד קטן כה א|בבלי-מועד-קטן|כה|א}} מובא הדין שהעומד ליד המת בעת יציאת הנשמה חייב לקרוע:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:מועד קטן כה א|בבלי-מועד-קטן|כה|א}}|אנגלית=|תוכן=העומדעל המת בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע. למה זה דומה - לספר תורה שנשרף}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:מועד קטן כה א|בבלי-מועד-קטן|כה|א}}|אנגלית=|תוכן=העומד על המת בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע. למה זה דומה - לספר תורה שנשרף}}.
ה[[רמב"ן]] פירש את דברי הגמרא בצורת משל, שאין הכוונה שפטירת האדם דומה לספר תורה שנשרף, שהרי על שריפת ספר תורה יש לקרוע באופן אחר. הוא מסביר שמדובר במשל על כך שהנפש בגוף היא כמו שמות הקב"ה הנמצאים בגוויל ולכן יש לקרוע גם על יציאת הנשמה מהגוף.
ה[[רמב"ן]] פירש את דברי הגמרא בצורת משל, שאין הכוונה שפטירת האדם דומה לספר תורה שנשרף, שהרי על שריפת ספר תורה יש לקרוע באופן אחר. הוא מסביר שמדובר במשל על כך שהנפש בגוף היא כמו שמות הקב"ה הנמצאים בגוויל ולכן יש לקרוע גם על יציאת הנשמה מהגוף.


שורה 12: שורה 12:


להלכה, השולחן ערוך {{הערה|יורה דעה שמ,ה}} פסק שיש לקרוע בעת יציאת הנשמה בין של איש ובין של אישה.
להלכה, השולחן ערוך {{הערה|יורה דעה שמ,ה}} פסק שיש לקרוע בעת יציאת הנשמה בין של איש ובין של אישה.
==המנהג בימינו==
==המנהג בימינו==
אף שהדין הוא, שהעומד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע<ref><makor>שו"ע יו"ד שמ ה</makor>.</ref>, המנהג המקובל הוא שלא לקרוע בעת יציאת הנשמה {{הערה|שולחן גבוה על יו"ד סי' שמ סקט"ו, ובמקורות שציין שם; כף החיים סי' תקמז סקכ"ה וכן כתב החזון עובדיה: "העומד בחדר אחד עם המת בשעת יציאת נשמה, אע"פ שמן הדין היה צריך לקרוע - לא נהגו כן, ויש להם על מה שיסמוכו"}} וכן נוהגים למעשה הרופאים, האחיות ואנשי החברא קדישא לא נהגו כן{{הערה| ורבים הצדיקו מנהג זה: שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' לה סק"ד; שם, חי"ד סי' פד אות ו; שו"ת יביע אומר ח"ד חיו"ד סי' לח סק"ט. וע"ע בשו"ת כרם חמד חיו"ד סי' נ; ס' נהר מצרים דקל"ז ע"א}}. יש שהסבירו בטעם הדבר שיש זכות גדולה למת שעומדים לידו בעת פטירתו, והמתים מוחלים על כבודם כדי שיעמדו אחרים לידם ביציאת נשמתם ולא יחששו לבגדיהם{{הערה|גשר החיים פ"ד אות ט'}}.  
אף שהדין הוא, שהעומד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע<ref><makor>שו"ע יו"ד שמ ה</makor>.</ref>, המנהג המקובל הוא שלא לקרוע בעת יציאת הנשמה {{הערה|שולחן גבוה על יו"ד סי' שמ סקט"ו, ובמקורות שציין שם; כף החיים סי' תקמז סקכ"ה וכן כתב החזון עובדיה: "העומד בחדר אחד עם המת בשעת יציאת נשמה, אע"פ שמן הדין היה צריך לקרוע - לא נהגו כן, ויש להם על מה שיסמוכו"}} וכן נוהגים למעשה הרופאים, האחיות ואנשי החברא קדישא לא נהגו כן{{הערה| ורבים הצדיקו מנהג זה: שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' לה סק"ד; שם, חי"ד סי' פד אות ו; שו"ת יביע אומר ח"ד חיו"ד סי' לח סק"ט. וע"ע בשו"ת כרם חמד חיו"ד סי' נ; ס' נהר מצרים דקל"ז ע"א}}. יש שהסבירו בטעם הדבר שיש זכות גדולה למת שעומדים לידו בעת פטירתו, והמתים מוחלים על כבודם כדי שיעמדו אחרים לידם ביציאת נשמתם ולא יחששו לבגדיהם{{הערה|גשר החיים פ"ד אות ט'}}.  
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,776

עריכות

תפריט ניווט