פרשני:אגרות הראיה: אגרת ר: הבדלים בין גרסאות בדף

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך' אייר תרס"ט.

לכבוד ידידי הרב המאוה"ג, אוצר תוי"ר, רב פעלים, מו"ה טודרוס הכהן

שליט"א, ראב"ד דמושבה ראש פינה ומושבותי' ת"ו, שלו' וברכה.

הגיעני מכתבו היקר. ותל"י שאנחנו, היודעים בצער הישוב, מכירים אנו את

ערכו לישראל ולאה"ק, למרות כל המגרעות הרבות אשר דבקו בו, ועל הכל נאמר

וכפר אדמתו עמו, וקדושת אה"ק תטהר ותרומם את כל נשמות עם קדוש, מקטנם

ועד גדולם, למהר ישועה בב"א.

וע"ד מה שכתבתי, את אשר הוא לדעתי לאמתה של תורה, שחרישה צריכה

שאלת חכם. זהו ענין הכרחי, לפי מעמד של שאלת הפועלים שנתעוררה הרבה עכשו

בנין אה"ק, בין ע"י האכרים עצמם, בין ע"י הפועלים, וכיון שלא יעשה בלא ש"ח,

נקוה בעה"י שבפועל לא יהי' צורך לבא למדה זו.

וע"ד מה שכת"ר כותב שלא ישונה מצדי דבר, מכל מה שהוחזק מאז התעסקות

תיקון ההיתר, דבר זה אינו צריך לפנים. ומחזיקנא טיבותא מאד לכת"ר על שהוא ג"כ

ג"כ כבוד הברון שי' בעצמו, חוץ ממה שחתם עלי' מר פרנק. מ"מ הנני מלא רצון

שיתקן כת"ר את כל מושבות הגליל, וזכרון-יעקב בכללן, ותבא עליו ברכה.

וידע אהובי, שמה שאני חפץ שתהי' לי שייכות גם במושבות שבגליל, אינו

ח"ו מפני כבודי, שאיני חלילה מחומדי כבוד. אבל מאד חפצתי, שיהיו כל המושבות

באמת ובצדקה, ובלצ"ג ולשבי פשע, דוקא המורדים ביעקב, המה ישובו ויזכו להיות

בוני חרבות עם ד' ואה"ק, ופחדו אל ד' ואל טובו.

ודברי כת"ר בענין סייג לתורה המה נכונים מאד. וכמ' באבות דר"נ<ref>פ"א ה"ה.</ref> , שעל

אותה משנה עצמה, של ועשו סייג לתורה, מתחיל בשבח של סייג ומסיים בה"ז שם

וצור ישראל ב"ה יחנינו להיות מגודרי גדר משובבי נתיבות לשבת, דוקא לשבת

כרצונו ית', ולא לתוהו כי לשבת יצרה.

והנני בזה ידי"ע דוש"ת באה"ר, חותם בברכה מלונ"ח,

הק' אברהם יצחק ה"ק

= אזכורים בספרים ובמאמרים =