פרשני:אגרות הראיה: אגרת קמ: הבדלים בין גרסאות בדף

והרוחנית שבה למהלכה הרגיל, לקבץ על יד<ref>ע' משלי יג יא.</ref> חסן ויקר, ע"י שמירת מנהגים ומסרת,

אמונה ומצות, לעלות דוקא ע"י מהלך אטי זה אל נקודת-פיתוח יותר גבוהה.

דף 174@

השכל המיושב יורה דוקא אחרת. לא די שאין לדון את כל העולם כולו באותה

אמת המדה של יחידי הסגולה, שיוכל להיות שנתעלו מתוך החיובים הקבועים

רב לההבדל הנמצא בין אותה ההרגשה המתפשטת, לעונג ולצער, מאבר למשנהו

או מהבן אל האב ומאהוב לאהובה. כשהצינורות מתרחבים ביותר נעשות ההרגשות

דף 175@

יותר זורמות, ויותר מוחשות ובולטות. כשהאורגן הלאומי הוא במילואו ושלמותו,

מתארג גם הוא בדוגמא של משפחה. ההתפתחות צריכה רק להרחיב את הצינורות,

עצמה, עלבון הוא לנו אם נזייף את תולדתנו הכבירה כ"כ בכוחה המיוחד. היצירה

הפסיכית הלאומית המיוחדת היא באמת הישראלית, "אחת היא לאמה". אמנם

דף 176@

אח"כ, כאשר זוהר ההברקה הפסיכית הרוממה, שהיתה מושפעת בכחו של רועה

נאמן, שקעה, שב מהלך ההתפתחות להמצא ביהדות כמו שהוא מצוי בכל עם ולשון.

תקופה עליונה ומזהירה, שבו יעמד העולם ממעל לכל חק ולכל מוסר

קצוב, כ"א מתוך עולם מיושב מלא נעם, מוכתר בכל בניניו המעשיים והמוסריים,

דף 177@

ממולא בכל נועמי שירי קודש ובכל עדני עדן עליון. כשתשאב הנשמה האנושית

יפה יפה אל קרבה את כל הטל הפנימי, הכמוס בכל מלא חק ומשפט, אז רק אז

חיים גדול של מקור חיים לאומיים רשומים ומיוחדים לנו. עתה בעינים פקוחות

נבא חשבון, והחשבון יהיה תמיד על צדנו. זקן העמים יקיץ ויתעורר, יזכר את

דף 178@

ארצו, את חסנו וכבודו, יזכר את שפע החיים אשר השפיע ואשר ישפיע על אדם

רב, ישוב לעבודתו לקומם הריסותיו, ויחד עם ההתפתחות האיטית הנה תופיע