פרשני:אגרות הראיה: אגרת מג: הבדלים בין גרסאות בדף

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו. י"ב כסלו תרס"ז.

הגיעתני יקרתו. ובאמת הי' לי ספק אם אשיב אם לא, כי חששתי שמא יש

למעכת"ר ח"ו עגמ"נ ממכתבי, ולמה אצער ת"ח זקן שכמותו שי'. מ"מ הכרעתי

להשיב בקצרה, אולי יתן השי"ת ויכנסו דברי באזניו, ואז לא יהי' לו כ"כ צער

מעצם העובדא של החוברות, והי' זה שכרי להציל נפש יקרה שכמותו מצער ודאגה.

ידע כבודו, שכל עיקר כונתי בחוברותי, ובכל מה שאני כותב, הוא רק לעורר

לבב ת"ח, זקנים וצעירים, לעסוק בעיון בפנימיות התורה, בין במוסר בכל הדרכים

נפשם, ע"כ כל מי שאינו מסוגל, ולבו לב חריף, ודאי שעליו להאריך בעומק פלפול

גפ"ת ופוסקים, אבל מי שמוכשר לעסוק בעיון חכמתא וקבלה ע"כ הוא צריך לסדר

דף 42@

לו סדרים קצרים, לעומת גודל האריכות של חידוש ופלפול, ומ"מ גם הוא לא יניח

ידו מפלפולא של תורה, דקוב"ה חדי בה, אבל עיקר לימודו צריך שיהי' להכיר

את קונו. וכ"כ בהק' ע"ח, ועיין "אור נערב". ובזמן הזה, שבעוה"ר רבים מהצעירים

הולכים ונפתים אחרי חלקת לשון נכרי', של בני פריצי עמנו, צריך ג"כ להראות

המליצה וצחות הלשון. וזו היתה כונת החסיד רמח"ל ז"ל במעשיו בספרי מליצה

וצחות, וגם אני הקטן הנני חפץ למנקט בשפולי גלימי' ז"ל, וללכת בעקבותיו כפי

ולתהלה בכל עמי הארץ, ותמלא כל הארץ דעה את ד', כנפשו היפה ונפש הצעיר

אסקופה הנדרסת, המצפה לאורה וישועה,

הק' אברהם יצחק ה"ק

אני תמה מכת"ר שתובע אותי מענין האיש שכתב ב"החבצלת", וכי אני מכיר

אותו, ומה אוכל אנכי, או כל מי ששולח דבריו ברבים, לעשות אם ידברו אודותם

אח"כ חקרתי על הכותב בח', והוברר לי שאין בו אותן הפחיתיות שכת"ר

דף 43@