977
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - דין הנושה בחברו, וחברו בחברו, שהראשון גובה מהשלישי את חובו של השנ...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 193: | שורה 193: | ||
<span dir="rtl">שכר שכיר, יש מן הראשונים סוברים בדעת חכמים, וכן ההלכה לדעתם, שאף שלגבי הלואה סוברים הם כר' נתן, שכשם שהשתעבד למלוה שלו, השתעבד לבעל חובו, בשכר שכיר חולקים הם על ר' נתן, שלא משתעבד השוכר לבעל חוב של השכיר</span><ref><span dir="rtl"> ר' נתנאל בתוס' קידושין טו א ד"ה ואידך (הב'); שטה לא נודע למי שם ד"ה ואידך בעלמא.</span></ref><span dir="rtl">, מהם שכתבו הטעם, שבשכירות טרח בגופו</span><ref><span dir="rtl"> ר' נתנאל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו הטעם, משום שבשכר שכיר לא בא הממון ליד השוכר מיד השכיר, ולכן אף על פי שהתחייב לו שכרו לא התחייב לבעל חוב של השכיר, ועוד, שדמי שכירות עומדים לפרעון לאלתר, וכן הענקה של עבד עברי עומדת להינתן לאלתר, ולכן לא משתעבדים השוכר או האדון לבעל חוב של השכיר אלא פורעים לאלתר, ועוד, ששכר שכיר נאמר בו "ואליו הוא נושא את נפשו" והענקה ענינה לעשות נחת רוח לעבד, הילכך צריך לתת אותם לשכיר או לעבד ולא לבעל חובו</span><ref><span dir="rtl"> שטה לא נודע למי שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן הראשונים סוברים שלדעת חכמים אין לחלק בין שכר שכיר להלואה, ובשני המקרים חולקים הם על ר' נתן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר"י בתוס' שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שכר שכיר, יש מן הראשונים סוברים בדעת חכמים, וכן ההלכה לדעתם, שאף שלגבי הלואה סוברים הם כר' נתן, שכשם שהשתעבד למלוה שלו, השתעבד לבעל חובו, בשכר שכיר חולקים הם על ר' נתן, שלא משתעבד השוכר לבעל חוב של השכיר</span><ref><span dir="rtl"> ר' נתנאל בתוס' קידושין טו א ד"ה ואידך (הב'); שטה לא נודע למי שם ד"ה ואידך בעלמא.</span></ref><span dir="rtl">, מהם שכתבו הטעם, שבשכירות טרח בגופו</span><ref><span dir="rtl"> ר' נתנאל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו הטעם, משום שבשכר שכיר לא בא הממון ליד השוכר מיד השכיר, ולכן אף על פי שהתחייב לו שכרו לא התחייב לבעל חוב של השכיר, ועוד, שדמי שכירות עומדים לפרעון לאלתר, וכן הענקה של עבד עברי עומדת להינתן לאלתר, ולכן לא משתעבדים השוכר או האדון לבעל חוב של השכיר אלא פורעים לאלתר, ועוד, ששכר שכיר נאמר בו "ואליו הוא נושא את נפשו" והענקה ענינה לעשות נחת רוח לעבד, הילכך צריך לתת אותם לשכיר או לעבד ולא לבעל חובו</span><ref><span dir="rtl"> שטה לא נודע למי שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן הראשונים סוברים שלדעת חכמים אין לחלק בין שכר שכיר להלואה, ובשני המקרים חולקים הם על ר' נתן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ר"י בתוס' שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== '''הערות שוליים''' == | |||
<references /> | <references /> |
עריכות