פרשני:בבלי:יבמות ב ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (Try fix category tree) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחזרה צרת בתו ונפלה לפניו שנית, מאחיו השני, יחד עם צרתה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשם שצרת בתו פטורה</b> מן החליצה ומן היבום, כיון שנאסרה עליו עולמית בנפילתה הראשונה, כשנפלה לפניו יחד עם בתו, כדין "אשת אח שיש לו בנים", שאין לה היתר לעולם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 1 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחזרה צרת בתו ונפלה לפניו שנית, מאחיו השני, יחד עם צרתה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשם שצרת בתו פטורה</b> מן החליצה ומן היבום, כיון שנאסרה עליו עולמית בנפילתה הראשונה, כשנפלה לפניו יחד עם בתו, כדין "אשת אח שיש לו בנים", שאין לה היתר לעולם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 1 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 1. </b> מלשון רש"י בד"ה כשם שצרת בתו פטורה, משמע שבנפילה הראשונה נאסרת צרת הערוה משום אשת אח שיש לה בנים (דהיינו, אשת אח שאין לו היתר ליבום), ונאסרת בכך לעולם. ולכן, אם התייבמה לאח אחר, ומת אותו אח, והיא חוזרת ונופלת לפני האח שהיתה אסורה לו בנפילה הראשונה בתורת "צרת ערוה", הרי היא אסורה עליו עתה משום אשת אח "שיש לה בנים" (שלא הותר ליבום), ומכח היותה ערות אשת אח שלא הותר ליבום, היא פוטרת גם את צרתה, בנפילה השניה. וביאור זה מתאים עם הוכחת רבי עקיבא איגר, שכל צרת ערוה נאסרת לעולם בתורת אשת אח, ולא בתורת "צרת ערוה". ולכן, בנפילתה השניה היא פוטרת את צרתה משום שהיא עצמה ערוה של אשת אח, ובכוחה לפטור את צרתה בתור "צרת ערוה", ולא בתור "צרת צרת ערוה". ולרש"י לא קשה קושיית רבי עקיבא איגר: מדוע צריך פסוק לצרת צרת ערוה, והרי היא צרת ערוה של אשת אח. כי לולי חידוש הפסוק, היה מקום לומר שאין היא נאסרת לעולם כאשת אח שיש לה בנים אלא רק כ"צרת ערוה". ואין לנו ראיה שהיא יכולה לפטור צרתה. ורק משגילה הכתוב שגם צרת "צרת ערוה" פטורה מן היבום, הוא גילה בכך שצרת ערוה נאסרת לעולם בתורת אשת אח שלא הותר ליבום, ומכח היותה ערוה | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 1. </b> מלשון רש"י בד"ה כשם שצרת בתו פטורה, משמע שבנפילה הראשונה נאסרת צרת הערוה משום אשת אח שיש לה בנים (דהיינו, אשת אח שאין לו היתר ליבום), ונאסרת בכך לעולם. ולכן, אם התייבמה לאח אחר, ומת אותו אח, והיא חוזרת ונופלת לפני האח שהיתה אסורה לו בנפילה הראשונה בתורת "צרת ערוה", הרי היא אסורה עליו עתה משום אשת אח "שיש לה בנים" (שלא הותר ליבום), ומכח היותה ערות אשת אח שלא הותר ליבום, היא פוטרת גם את צרתה, בנפילה השניה. וביאור זה מתאים עם הוכחת רבי עקיבא איגר, שכל צרת ערוה נאסרת לעולם בתורת אשת אח, ולא בתורת "צרת ערוה". ולכן, בנפילתה השניה היא פוטרת את צרתה משום שהיא עצמה ערוה של אשת אח, ובכוחה לפטור את צרתה בתור "צרת ערוה", ולא בתור "צרת צרת ערוה". ולרש"י לא קשה קושיית רבי עקיבא איגר: מדוע צריך פסוק לצרת צרת ערוה, והרי היא צרת ערוה של אשת אח. כי לולי חידוש הפסוק, היה מקום לומר שאין היא נאסרת לעולם כאשת אח שיש לה בנים אלא רק כ"צרת ערוה". ואין לנו ראיה שהיא יכולה לפטור צרתה. ורק משגילה הכתוב שגם צרת "צרת ערוה" פטורה מן היבום, הוא גילה בכך שצרת ערוה נאסרת לעולם בתורת אשת אח שלא הותר ליבום, ומכח היותה ערוה משום "אשת אח" היא פוטרת את צרתה. אך מדברי התוס' בעמוד הקודם (בד"ה עד סוף העום) מתבאר, שגם אחרי הלימוד מהפסוק, אין צרת ערוה פוטרת את צרתה מכח היותה ערוה משום "אשת אח", אלא רק מכח היותה צרת ערוה. ולדבריהם אכן קיימת קושיית רבי עקיבא איגר, מדוע הוצרך הפסוק לחדש זאת, והרי אפשר לפוטרה מדין צרת ערוה של אשת אח (ועיין בהרחבה בשעורי רבינו שמואל סימן ב).</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כך צרת צרתה</b>, האשה השניה של אחיו השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>פטורה</b> מן החליצה ומן היבום.</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כך צרת צרתה</b>, האשה השניה של אחיו השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>פטורה</b> מן החליצה ומן היבום.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ועיין בהקדמה, ובהערות על המשנה, במה שדנו כל גדולי האחרונים בשאלה היסודית: האם צרת ערוה פוטרת את צרתה משם חדש, של צרת "צרת ערוה", או כיון שצרת ערוה היא ערוה של אשת אח, הרי היא ככל ערוה הפוטרת את צרתה, ואין פה פטור של שם חדש, הנקרא צרת "צרת ערוה").</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ועיין בהקדמה, ובהערות על המשנה, במה שדנו כל גדולי האחרונים בשאלה היסודית: האם צרת ערוה פוטרת את צרתה משם חדש, של צרת "צרת ערוה", או כיון שצרת ערוה היא ערוה של אשת אח, הרי היא ככל ערוה הפוטרת את צרתה, ואין פה פטור של שם חדש, הנקרא צרת "צרת ערוה").</span> | ||