17,711
עריכות
שולחן ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[שולחן ערוך]] הוא חיבורו ההלכתי החשוב של [[רבי יוסף קארו]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על ה[[טור]] "[[בית יוסף]]". [[רבי משה איסרליש]] (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז. | [[שולחן ערוך]] הוא חיבורו ההלכתי החשוב של [[רבי יוסף קארו]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על ה[[טור]] "[[בית יוסף]]". [[רבי משה איסרליש]] (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז. | ||
הספר שלחן ערוך כולל ארבעה חלקים - א. [[אורח חיים]] ב. [[יורה דעה]] ג. [[אבן העזר]] ד. [[חושן משפט]]; הספר בנוי כדוגמת הספר [[ארבעה טורים]], של [[רבינו יעקב בן הרא"ש]] ז"ל. על ארבעת הטורים כתב רבי יוסף קארו את הספר "[[בית יוסף]]", בו כותב מרן את מקורי ההלכות, פירושיהן, ואת הדעות החולקות. פעמים שמרן מכריע כדעה אחת ב"בית יוסף". | |||
== מבנה ותוכן == | == מבנה ותוכן == | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
* [[חושן משפט]] בדיני ממונות. | * [[חושן משפט]] בדיני ממונות. | ||
== פסיקת ההלכה == | |||
מרן פוסק בדרך כלל כדעת שלושת עמודי ההוראה, הלא הם - ה[[רי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]]. על השלחן ערוך כתב רבי משה איסרליש ז"ל - ה[[רמ"א]] - הגהות, ויוצאי אשכנז נוהגים בדרך כלל כדעת הרמ"א. ורמזו בזה - הספרדים, אשר קבלו עליהם הוראות מרן ז"ל - "לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו"{{מקור|בראשית מא, נה}}{{מקור}}, והאשכנזים יוצאים ביד רמ"א {{מקור|ראה שו"ת חת"ם סופר ח"א סימן קג, שו"ת מהרש"ם ח"א סימן קע, ועוד רבות}}. | |||
ספרים רבים נכתבו על ה"שלחן ערוך", בהם פרשוהו, וגם חלקו עליו פעמים רבות. בזמנינו מודפס השלחן ערוך עם מפרשיו בספר אחד. בצד פסקי השלחן ערוך נכתב "באר הגולה" - ובו יצויין מקורו של כל דין שפסק מרן. | |||
יש אומרים שהספרדים קבלו עליהם הוראות מרן בין להקל ובין להחמיר. וכמותו יש לפסוק, אף אם רבו האחרונים החולקים עליו. ויש סוברים שפעמים שאין לפסוק כדעת מרן. | |||
לדעת הגאון רבינו יוסף חיים ז"ל, אומרים [[ספק ברכות להקל]] אף כנגד דעת מרן ז"ל. | |||
== כללים בשלחן ערוך == | |||
כאשר מרן כותב הלכה בסתם, ואחר כך כותב דעה חולקת בשם "ויש אומרים" - הלכה כסתם; ונחלקו האחרונים אם כאשר ה"יש אומרים" מחמירים - אם לכתחילה יש לחוש לדבריהם, או לא. | |||
כשכותב מרן "יש אומרים" וכו', "ויש אומרים" וכו' - יש אומרים שהלכה כיש אומרים אחרון. ויש אומרים שהלכה כהראשון. פעמים כותב מרן כי נכון לחוש לדעה אחת. | |||
כתבו האחרונים ז"ל כי פעמים שמרן כותב בשם "יש מי שאומר" או "יש אומרים", אף שלא נמצא מי שחולק בזה; ומרן כתב כן משום שהדבר נמצא בשניים או שלושה מספרי הפוסקים. | |||
== מפרשיו == | == מפרשיו == | ||