טעמא דקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,406 בתים ,  13 באפריל 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


==בתורת ביאור בלבד==
==בתורת ביאור בלבד==
ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות {{מקור|בבלי:גיטין מט, ב$גיטין מט, ב}}).
ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש.
 
ודבר זה מצינו כתוב בשני מקומות. האחד בתוספות במסכת גיטין דף מט: בד"ה ור"ש, שכתבו שם וז"ל: רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי חובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וכו' עכ"ל.
אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות<ref>(ראה {{מקור|בבלי:סנהדרין טז, ב$סנהדרין טז, ב}}; {{מקור|רמב:עבודת כוכבים ד, ד}}, ובכסף משנה שם; {{מקור|חזון איש:סנהדרין כד, יד$ חזון איש: סנהדרין כד, יד}})</ref>.
ועוד מבואר כן מדברי הרמב"ם על הא דאיתא בגמרא סנהדרין טז: גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. ופסק הרמבפרק ד' מהלכות עבודת כוכבים הלכה ד' וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב בכסף משנה וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ''ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ''ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר''ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס''ל כר''ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה''ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו. עכ"ל. '''הרי להדיא דעת הרמב"ם דכל היכא דליכא נפקותא לדינא מדרישת טעמא דקרא לא פליגי בהא רבנן ומודו לר"ש דדריש.'''
אמנם יש להעיר דהא בגמרא גופא כן אמר על ברייתא "ר' שמעון הוא דדריש טעמא דקרא". ועמד על זה בחזון איש (חו"מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז"ל: ומיהו בספר לכו"ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ"מ קים להו בגמ' דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ"ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא "בעסקם בהלכה" לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.]


==בתורת דרש ואגדה==
==בתורת דרש ואגדה==

תפריט ניווט