6
עריכות
טעמא דקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת ביאור בלבד
מגיה את הספרים (שיחה | תרומות) |
מגיה את הספרים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ועוד מבואר כן מדברי הרמב"ם על הא דאיתא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין טז ב|בבלי-סנהדרין|טז|ב}} גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא.<br> | ועוד מבואר כן מדברי הרמב"ם על הא דאיתא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין טז ב|בבלי-סנהדרין|טז|ב}} גבי עיר הנידחת היכן עושין והיכן לא עושין ותניא התם סמוכה לספר אפילו אחת אין עושין, מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא.<br> | ||
ופסק הרמב"ם {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|רמב"ם-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב הכסף משנה {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|פרשנות-רמב"ם-כסף-משנה-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ"ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר"ש היא דדריש טעמא דקרא. ומאחר שרבינו לא ס"ל כר | ופסק הרמב"ם {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|רמב"ם-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עכ"ל. וכתב הכסף משנה {{#makor-new:הלכות עבודה זרה ד ד|פרשנות-רמב"ם-כסף-משנה-עבודת-כוכבים|ד|ד}} וז"ל: ואין עושין עיר הנדחת בספר. פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז.) ופי' ספר כרך המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים. ודע שאמרו שם בגמרא מ"ט אמר רחמנא מקרבך ולא מן הספר, ובברייתא תני טעמא שמא ישמעו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל. ופריך ותיפוק ליה דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר, ר"ש היא דדריש טעמא דקרא. <big>ומאחר שרבינו לא ס"ל כר"ש דאמר אלמנה עשירה ממשכנין אותה לא ה"ל למכתב האי טעמא אלא לפי שאין ביניהם נפקותא לענין הדין שזה טעם מתקרב אל השכל וגם חכמים אין מכחישים אותו אלא שאומר דאפילו לא הוה האי טעמא מקרא נפיק, ראה רבינו לכותבו.</big> עכ"ל. <big>'''הרי מבואר דעת הרמב"ם שבכל מקום שאין בדרישת טעמא דקרא שינוי בדין אלא רק ביאור בעלמא לא נחלקו בזה רבנן ומודים לר"ש דדריש.'''</big><br><br> | ||
אמנם יש להעיר שהרי בגמרא כן אמר על ברייתא "ר' שמעון הוא דדריש טעמא דקרא". ועמד על זה בחזון איש (חו"מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז"ל: ומיהו בספר לכו"ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ"מ קים להו בגמ' דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ"ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא "בעסקם בהלכה" לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.] | אמנם יש להעיר שהרי בגמרא כן אמר על ברייתא "ר' שמעון הוא דדריש טעמא דקרא". ועמד על זה בחזון איש (חו"מ, סנהדרין כד, יד) וכתב וז"ל: ומיהו בספר לכו"ע אמרינן טעמא שאין נפקותא לדינא, ומ"מ קים להו בגמ' דרבנן לא רגילי להזכיר טעמא בעסקם בהלכה. עכ"ל. [והמדקדק בלשונו יראה דדווקא "בעסקם בהלכה" לא רגילי רבנן להזכיר טעמא דקרא, אבל בעסקם במילי דאגדה שפיר מזכירים טעמא דקרא.] | ||