17,711
עריכות
פרשת אמור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אותו ואת בנו
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==אותו ואת בנו== | ==אותו ואת בנו== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אותו ואת בנו]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד]]}} | ||
בפרשה מופיע האיסור לשחוט [[אותו ואת בנו]] ביום אחד. הרמב"ם {{הערה| מורה נבוכים ג,מח}} מסביר את טעם המצווה בדומה לטעם האיסור ב[[שילוח הקן]] ומפרש כי מטרת הציווי הוא משום שהקב"ה מרחם על בעלי החיים. לעומתו, הרמב"ן {{הערה| דברים כב,ו}} תוקף בחריפות את שיטת הרמב"ם ומסביר שטעם המצווה אינו משום שהקב"ה מרחם על בעלי החיים, שהרי יכל לאסור כליל את השחיטה, אלא מטרת הציווי הוא לחנך לרחמנות. לשיטתו, כאשר האדם מתאכזר אל בעלי החיים, רגש האכזריות יכול להתפשט לשאר חלקי החיים שלו, ולכן גם שוחטי הבהמות הם אנשים אכזריים. על מנת למנוע ממידת אכזריות זו להתקבע בלב האדם, הקב"ה ציווה את העם לרחם על הבהמות ולא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד. | בפרשה מופיע האיסור לשחוט [[אותו ואת בנו]] ביום אחד. הרמב"ם {{הערה| מורה נבוכים ג,מח}} מסביר את טעם המצווה בדומה לטעם האיסור ב[[שילוח הקן]] ומפרש כי מטרת הציווי הוא משום שהקב"ה מרחם על בעלי החיים. לעומתו, הרמב"ן {{הערה| דברים כב,ו}} תוקף בחריפות את שיטת הרמב"ם ומסביר שטעם המצווה אינו משום שהקב"ה מרחם על בעלי החיים, שהרי יכל לאסור כליל את השחיטה, אלא מטרת הציווי הוא לחנך לרחמנות. לשיטתו, כאשר האדם מתאכזר אל בעלי החיים, רגש האכזריות יכול להתפשט לשאר חלקי החיים שלו, ולכן גם שוחטי הבהמות הם אנשים אכזריים. על מנת למנוע ממידת אכזריות זו להתקבע בלב האדם, הקב"ה ציווה את העם לרחם על הבהמות ולא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד. | ||