מבוקר
550
עריכות
ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פריסת הנציבויות: תקלדה
(סידור הנושאים, הוספת מעלת א"י ותיקוני הקלדה) |
(←פריסת הנציבויות: תקלדה) |
||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
[[תמונה:Sholoma nezivuiot.jpg|left|thumb|350px|נציבי שלמה ושם הנציבות]] | [[תמונה:Sholoma nezivuiot.jpg|left|thumb|350px|נציבי שלמה ושם הנציבות]] | ||
בימי שלמה המלך ארץ ישראל מגיעה לממדיה המירביים. שלמה המלך קובע 12 נציבויות במטרה שכל נציבות תספק את צרכי המלוכה חודש לשנה. העובדה כי הנציבויות אינן חופפות את נחלות השבטים, למרות שבשני המקרים מדובר ב-12 יחידות מעידה כי העקרון לחלוקה היא היכולת לשאת בנטל כלכלת בית המלוכה חודש בשנה. לכן היה משקל לעיקרון הכלכלי, אם מטעמי נוחיות גם בוצעה החלוקה הגאוגרפית המתאימה, אשר לעיתים נראית | בימי שלמה המלך ארץ ישראל מגיעה לממדיה המירביים. שלמה המלך קובע 12 נציבויות במטרה שכל נציבות תספק את צרכי המלוכה חודש לשנה. העובדה כי הנציבויות אינן חופפות את נחלות השבטים, למרות שבשני המקרים מדובר ב-12 יחידות מעידה כי העקרון לחלוקה היא היכולת לשאת בנטל כלכלת בית המלוכה חודש בשנה. לכן היה משקל לעיקרון הכלכלי, אם כי מטעמי נוחיות גם בוצעה החלוקה הגאוגרפית המתאימה, אשר לעיתים נראית כאלו הייתה במטרה לעמוד בהתחייסות כמו הנציבות של בענה בן-אחילוד, אשר גבולותיה ניראים מלאכותיים. שלמה המלך השיג בחלוקה זאת עוד הישג, המבנה השיבטי-המסורתי נחלש עקב זאת והתגבש מבנה ממלכתי שבטי מלכות ישראל בדור רחבעם מצד אחד ושבטי יהודה ושמעון מצד שני. | ||
וזהו הפירוט: | וזהו הפירוט: | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
הפריסה של הנציביות מציעה גם על המבנה הכלכלי של ארץ ישראל. שהרי על כל נציבות היה: "וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה {{מקור|(שם,ז')}}. מימדי האספקה שנדרשו לספק מובאים | הפריסה של הנציביות מציעה גם על המבנה הכלכלי של ארץ ישראל. שהרי על כל נציבות היה: "וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה {{מקור|(שם,ז')}}. מימדי האספקה שנדרשו לספק מובאים | ||
ב[http://www.shevanet.org.il/06/06-13.htm באוצר המדרשים]: "וכל אחד מהם (מהנציבים) היו לו שמונה עשר אלפים שרים ולכל שר ושר אלף שרי אלפים, ולאלפים שרי מאות ולמאות שרי חמישים ולחמישים שרי עשרות, והיו מכלכלים המלך וביתו מכל דבר ולא היו מעדרים דבר כל אחד ואחד בחדשו. | ב[http://www.shevanet.org.il/06/06-13.htm באוצר המדרשים]: "וכל אחד מהם (מהנציבים) היו לו שמונה עשר אלפים שרים ולכל שר ושר אלף שרי אלפים, ולאלפים שרי מאות ולמאות שרי חמישים ולחמישים שרי עשרות, והיו מכלכלים המלך וביתו מכל דבר ולא היו מעדרים דבר כל אחד ואחד בחדשו.{{ש}} | ||
ומאכל שלחנו ליום אחד שלשים כור סלת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים משומנים שהיו מאכילים אותם עיסה בלולה בשמן ומשקים אותם חלב ועשרים בקר אבוסים בעשב עם שעורים, מאה כבשים שמנים ומאה צבי ושלושים איל ועשרים יחמורים גדיים ועופות ודגים וכל מיני מעדנים עד אין מספר" | ומאכל שלחנו ליום אחד שלשים כור סלת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים משומנים שהיו מאכילים אותם עיסה בלולה בשמן ומשקים אותם חלב ועשרים בקר אבוסים בעשב עם שעורים, מאה כבשים שמנים ומאה צבי ושלושים איל ועשרים יחמורים גדיים ועופות ודגים וכל מיני מעדנים עד אין מספר" | ||
| שורה 115: | שורה 114: | ||
הארכיאולוג יוחנן אהרוני, בספרו מלכויות ישראל ויהודה בימי הבית הראשון<ref> מצוטט בחוברת הקורס של האוניברסיטה הפתוחה "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון" יחידה 3: מלכות שלמה</ref>, מבחין בין שני סוגי נציבויות: | הארכיאולוג יוחנן אהרוני, בספרו מלכויות ישראל ויהודה בימי הבית הראשון<ref> מצוטט בחוברת הקורס של האוניברסיטה הפתוחה "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון" יחידה 3: מלכות שלמה</ref>, מבחין בין שני סוגי נציבויות: | ||
* אלו הקרויות על שמות שבטים כמו נפתלי, אשר, יששכר, בנימין, גד מחניים בגלעד וכן הר אפרים. אלו אזורים של התיישבות ישראלית מימי ההתנחלות. | * אלו הקרויות על שמות שבטים כמו נפתלי, אשר, יששכר, בנימין, גד מחניים בגלעד וכן הר אפרים. אלו אזורים של התיישבות ישראלית מימי ההתנחלות. | ||
* מחוזות "כנענים" לשעבר, אשר שם הנציב מוזכר בשם משפחה: בן-דקר, בן-אבינדב, בענה בן- אחילוד ובן גבר. | * מחוזות "כנענים" לשעבר, אשר שם הנציב מוזכר בשם משפחה: בן-דקר, בן-אבינדב, בענה בן-אחילוד ובן גבר. | ||
לגבי האחרונים הוא מעלה את ההשערה כי נושאי המשרות מקורם באוכלוסיה הכנענית הוותיקה. הוא | לגבי האחרונים הוא מעלה את ההשערה כי נושאי המשרות מקורם באוכלוסיה הכנענית הוותיקה. הוא לומד זאת מתוך השוואה לכתבי אוגרית, ללוחות-תענך ולשמות אחרים במקר: "בן רמליהו" או "בן טבאל". | ||
אולי גם השיויון במחוזות: ששה מול ששה, מעיד על שיויון הזכויות והחובות של שני חלקי האוכלוסיה במסגרת "כל ישראל" - מונח המוגדר בימי שלמה המלך. | אולי גם השיויון במחוזות: ששה מול ששה, מעיד על שיויון הזכויות והחובות של שני חלקי האוכלוסיה במסגרת "כל ישראל" - מונח המוגדר בימי שלמה המלך. | ||