מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==משפחתה== | ==משפחתה== | ||
לפי [[מסכת סוטה]] י"א, א' | לפי [[מסכת סוטה]] <ref>י"א, א' </ref> מרים הייתה אשת [[כלב בן יפונה]] ואימו של [[חור]]. מנין לומדים זאת, שנאמר:"וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹקים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" {{מקור|([[ספר שמות]],א',כ"א)}}. על כך אמרו רב ושמואל:" חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות. מאן דאמר '''בתי כהונה ולויה''' - אהרן ומשה (שיצאו מיוכבד), ומאן דאמר '''בתי מלכות''' - דוד ". | ||
וכאן בא הקשר עם מרים הנביאה: "נמי ממרים קאתי, דכתיב דברי הימים א ב, | וכאן בא הקשר עם מרים הנביאה: "נמי ממרים קאתי, דכתיב <ref>דברי הימים א ב,י"ט-כ' </ref>"וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח-לוֹ כָלֵב אֶת-אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-חוּר.וְחוּר הוֹלִיד אֶת-אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת-בְּצַלְאֵל". מבארת התלמוד: | ||
* '''ותמת עזובה''' היא אשת כלב והיא מרים. ולמה נקראת שמה "עזובה" שנאמר: והאי "ותמת" - שהמשמעות של המונח הוא "שנצטרעה". על כך הכתוב ממשיך , לאחר שנתרפאת - חזר ולקחה לו, וקרא לה "אפרת" היא "מרים". ואז נולד להם חור שנאמר :" ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. | |||
והקשר ל[[דוד המלך]] מובא באמצעות ציטוט מ[[ספר שמואל]] : <ref>שמואל א' י"ז,יב</ref> וְדָוִד- בֶּן-אִישׁ אֶפְרָתִי (כלומר: מצאצאי מרים ולמה) '''הַזֶּה''' מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים" ועוד. | |||
בהמשך יש עוד איזכור: " 'עזובה' [דברי הימים א ב,יח: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון] - זו מרים, ולמה נקרא שמה 'עזובה'? - שהכל עזבוה מתחילתה; | |||
'עזובה' [דברי הימים א ב,יח: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון] - זו מרים, ולמה נקרא שמה 'עזובה'? - שהכל עזבוה מתחילתה; | |||
'הוליד' (שמתחילה חולנית היתה, כדקרי לה הכא 'יריעות' ולקמן קרי לה נמי 'חלאה' ו'עזובה': שעזבוה כל בחורי ישראל מלישא אותה)? - והלא מינסב הוה נסיב לה (כדכתיב 'ותמת עזובה ויקח לו וגו' (דברי הימים א ב,יט) - אלמא איתתיה הואי)? | 'הוליד' (שמתחילה חולנית היתה, כדקרי לה הכא 'יריעות' ולקמן קרי לה נמי 'חלאה' ו'עזובה': שעזבוה כל בחורי ישראל מלישא אותה)? - והלא מינסב הוה נסיב לה (כדכתיב 'ותמת עזובה ויקח לו וגו' (דברי הימים א ב,יט) - אלמא איתתיה הואי)? | ||
אמר רבי יוחנן: כל הנושא אשה לשם שמים (כגון זו שהיתה חולה, ונשאה לשם שמים, שבדק באחיה: אהרן ומשה, וראה אותם צדיקים, ורוב בנים דומין לאחי האם - בבבא בתרא ב'יש נוחלין' (קי,א)) - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה; | אמר רבי יוחנן: כל הנושא אשה לשם שמים (כגון זו שהיתה חולה, ונשאה לשם שמים, שבדק באחיה: אהרן ומשה, וראה אותם צדיקים, ורוב בנים דומין לאחי האם - בבבא בתרא ב'יש נוחלין' (קי,א)) - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה; 'יריעות' - שהיו פניה דומין ליריעות (בלי תואר אדמומית דמחמת חוליה היתה ירקרקת) | ||
'יריעות' - שהיו פניה דומין ליריעות (בלי תואר אדמומית דמחמת חוליה היתה ירקרקת) | |||
'ואלה בניה' (של מרים הנביאה) - אל תקרי 'בניה' אלא 'בוניה' (אלו שמות בעלה שבנאה ועשאה מְבוּנָה כשאר נשים, בנישואין ובנים: ישר ושובב וארדון): | |||
* 'ישר' - שישר את עצמו (מלטעות את טעות המרגלים); | |||
* 'שובב' - ששיבב את יצרו (מעצתן, לשון 'הבת השובבה' (ירמיה לא,כא; מט,ד): יוצאנית ומורדת; והכי נמי קרי ליה 'מרד' בקרא אחרינא, על שם שמרד בעצת מרגלים) | |||
* 'וארדון' - שרדה את יצרו (שהיה מסיתו לטעות עמהן). | |||
==מרים במצרים== | ==מרים במצרים== | ||
שורה 60: | שורה 35: | ||
ומסיימת הגמרא:"אמר רב יהודה בר זבינא: שעשה לו מעשה ליקוחין: הושיבה באפריון, ואהרן ומרים מרקדין לפניה, ומלאכי השרת אמרו <ref>תהלים קי"ג,ט</ref> " מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה [הללויה]." | ומסיימת הגמרא:"אמר רב יהודה בר זבינא: שעשה לו מעשה ליקוחין: הושיבה באפריון, ואהרן ומרים מרקדין לפניה, ומלאכי השרת אמרו <ref>תהלים קי"ג,ט</ref> " מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה [הללויה]." | ||
==תפקידה כמיילדת== | |||
כאשר מלך מצרים קטרא למילדות העבריות, מוזכר שמם:"שם האחת שפרה ושם השנית פועה" <ref>שמות א',ט"ו</ref> ; רב ושמואל: חד אמר אשה ובתה, וחד אמר כלה וחמותה: | |||
מאן דאמר 'אשה ובתה' - יוכבד ומרים, ומאן דאמר 'כלה וחמותה' - יוכבד ואלישבע (בת עמינדב, אשתו של אהרן). | * מאן דאמר 'אשה ובתה' - '''יוכבד ומרים''', ומאן דאמר 'כלה וחמותה' - יוכבד ואלישבע (בת עמינדב, אשתו של אהרן). | ||
תניא כמאן דאמר אשה ובתה, דתניא: ''שפרה' זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? - שמשפרת את הולד. דבר אחר: 'שפרה': שפרו ורבו ישראל בימיה; 'פועה' זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? - שהיתה פועה <ומוציאה את הולד> (משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו); דבר אחר 'פועה' - שהיתה פועה (צועקת כמו כיולדה אפעה (ישעיהו מב,יד)) ברוח הקודש ואומרת "עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל". | תניא כמאן דאמר אשה ובתה, דתניא: ''שפרה' זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? - שמשפרת את הולד. דבר אחר: 'שפרה': שפרו ורבו ישראל בימיה; ''''פועה' זו מרים''', ולמה נקרא שמה פועה? - שהיתה פועה <ומוציאה את הולד> (משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו); דבר אחר 'פועה' - שהיתה פועה (צועקת כמו כיולדה אפעה (ישעיהו מב,יד)) ברוח הקודש ואומרת "עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל". <ref>סוטה י"א,א'</ref> | ||
סוטה י"א,א' | |||
==הולדת משה== | ==הולדת משה== | ||
האירוע החשוב הנזקף לזכותה של מרים היא הצלתו של משה רבינו. מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק, לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר <ref>במדבר יב,טו</ref> "ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים". מי דמי? התם חדא שעתא, הכא שבעה יומי!? אמר אביי: אימא ולענין הטובה אינו כן '''דיותר ממה שהוא מודד מודדים לו''' . | |||
מי דמי? התם חדא שעתא, הכא שבעה יומי!? | |||
אמר אביי: אימא ולענין הטובה אינו כן | |||
'ותתצב' - דכתיב | ועוד, אמר ליה רבא: הא 'וכן לענין הטובה' קתני!? אלא אמר רבא: הכי קתני: וכן לענין הטובה, דבאותה מדה (דוגמא מעין אותו ענין), ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות (ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות): (שמות ב,ד) ותתצב אחותו מרחוק [לדעה מה יעשה לו] אמר רבי יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר: 'ותתצב' - דכתיב <ref>שמואל א ג,י</ref> ויבא ה' ויתיצב [ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל: דבר, כי שמע עבדך]; | ||
'אחותו' - דכתיב | '''אחותו''' - דכתיב <ref>משלי ז,ד</ref> אמור לחכמה אחותי את - ומדע לבינה תקרא - (שהיא אצל הקב"ה, ומפיו, שנאמר 'כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה <ref>משלי ב</ref> . | ||
'מרחוק' - דכתיב | '''מרחוק''' - דכתיב <ref>ירמיהו לא,ב</ref> מרחוק ה' נראה לי "ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד". | ||
'לדעת' - דכתיב | '''לדעת''' - דכתיב <ref>שמואל א ב,ג</ref> "אל תרבו תדברו גבהה גבהה, יצא עתק מפיכם. כי אל דעות ה' ולא נתכנו עללות". | ||
'מה' - דכתיב | '''מה''' - דכתיב <ref>דברים י,יב</ref> "ועתה, ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך". | ||
' | '''עשה''' - דכתיב <ref>עמוס ג,ז</ref>:" כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים". | ||
'לו' - דכתיב | '''לו''' - דכתיב <ref>שופטים ו,כד</ref>: "ויבן שם גדעון מזבח לה' ויקרא לו ה' שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי". | ||
==בארה של מרים== | ==בארה של מרים== |