16,530
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
שורה 37: | שורה 37: | ||
בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס. | בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס. | ||
''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: " | ''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור|[[שופטים]] א',י"ז}}. | ||
[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא | [[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את המקומות הבאים: "סלע [[עכברה|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶפְּף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב. | ||
לאחר [[המרד הגדול|חורבן בית שני]] משפחות הכוהנים ששרדו עזבו את ירושלים ועברו לגליל. הן העדיפו לשמור מרחק מהרומאים. הם חיו בקהילות יהודיות קטנות של כוהנים וכך יכלו לשמור על מנהגי כהונה וטהרה רבה . בין "כ"ד משמרות כהונה בגליל" מימי [[בית שני]] נמנה גם המשמר הי"ב, הוא: "משמר יקים פשחור צפת". | לאחר [[המרד הגדול|חורבן בית שני]] משפחות הכוהנים ששרדו עזבו את ירושלים ועברו לגליל. הן העדיפו לשמור מרחק מהרומאים. הם חיו בקהילות יהודיות קטנות של כוהנים וכך יכלו לשמור על מנהגי כהונה וטהרה רבה . בין "כ"ד משמרות כהונה בגליל" מימי [[בית שני]] נמנה גם המשמר הי"ב, הוא: "משמר יקים פשחור צפת". | ||
שורה 46: | שורה 46: | ||
בפיוט "איך ישבה חבצלת השרון" של ר' [[אלעזר הקליר]], שחי במאה ה-5- מאה ה-6, המתאר את ערי הכהנים בגליל, מוזכרת גם צפת: | בפיוט "איך ישבה חבצלת השרון" של ר' [[אלעזר הקליר]], שחי במאה ה-5- מאה ה-6, המתאר את ערי הכהנים בגליל, מוזכרת גם צפת: | ||
"לֹא | "לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת<br /> | ||
וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ | וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפָּת <br /> | ||
וּבְחִזּוּק מוּסַר | וּבְחִזּוּק מוּסַר הֻרְפָּת<br /> | ||
וְנֶהֱרַס | וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת <br /> | ||
כֹּהֵן צְפָת" [http://www.piyut.org.il/textual/393.html אתר פיוט] | |||
על [[הר כנען]] (כיום בתוך העיר) התקיים יישוב בשם [[יבנית]], שהיה גם הוא אחד מביצורי הגליל בתקופת המרד הגדול, ומוזכר לאחר החורבן כמקום מושבה של משמרת הכהנים '''אימר'''. | על [[הר כנען]] (כיום בתוך העיר) התקיים יישוב בשם [[יבנית]], שהיה גם הוא אחד מביצורי הגליל בתקופת המרד הגדול, ומוזכר לאחר החורבן כמקום מושבה של משמרת הכהנים '''אימר'''. | ||
שורה 61: | שורה 61: | ||
המבצר בצפת היה המבצר הצלבני הגדול במזרח. המבצר המכונה "עצום" <ref name=praver>, מוסד ביאליק ירושלים, 1975'''מקור: [[יהושע פראוור]]'''הצלבנים:דיוקנה של חברה קולוניאלית</ref> | המבצר בצפת היה המבצר הצלבני הגדול במזרח. המבצר המכונה "עצום" <ref name=praver>, מוסד ביאליק ירושלים, 1975'''מקור: [[יהושע פראוור]]'''הצלבנים:דיוקנה של חברה קולוניאלית</ref> | ||
חזר ובנה באמצע [[המאה ה-13]] ביוזמת " | חזר ובנה באמצע [[המאה ה-13]] ביוזמת "בֶּנוּאַ ד'אַלִינואֵן ( Benedict d'Alignan), הבישוף מ[[מרסי]]. תחת שלטון הצלבנים יוסה למקום קדושה כאשר נקבע כי כאן מקום המערה של "טוביה".<ref name=praver/> הוא מתאר את גודלו ב-40 דונם, מידה התואמת את הידוע היום. היקף החומה החיצונית הגיע ל-850 מטר, גובה החומה - 28 מטר ועומק ה[[חפיר]] 15 מטר. בחומה החיצונית היו שבעה מגדלים גדולים בגובה של 24 מטר <ref name=amizur/> . | ||
לפי ההיסטוריון "אל פאדל" <ref name=amizur/> בחיל המצב היו שמונים אבירים ומשרתים וכן חמישה-עשר מפקדים, לכל אחד מהם היו חמישים פקודים וכן בעלי מלאכה. עם כיבוש המבצר נמנו בו אלף שריונות. מעריכים כי בזמן שלום שהו בו 1,700 איש ובעתות מלחמה - 2,200 איש. | לפי ההיסטוריון "אל פאדל" <ref name=amizur/> בחיל המצב היו שמונים אבירים ומשרתים וכן חמישה-עשר מפקדים, לכל אחד מהם היו חמישים פקודים וכן בעלי מלאכה. עם כיבוש המבצר נמנו בו אלף שריונות. מעריכים כי בזמן שלום שהו בו 1,700 איש ובעתות מלחמה - 2,200 איש. | ||
שורה 81: | שורה 81: | ||
אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי הטורקים ב-[[1517]], התיישבו בצפת יהודים מגולי [[ספרד]], והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה ה[[כלכלה|כלכלי]] של העיר משופר. רבי [[משה באסולה]] שבקר בעיר ושהה בה בין השנים [[1521]] ו[[1522]] מתאר במילים הבאות את העיר צפת באותה העת : | אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי הטורקים ב-[[1517]], התיישבו בצפת יהודים מגולי [[ספרד]], והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. באותה העת היה גם מצבה ה[[כלכלה|כלכלי]] של העיר משופר. רבי [[משה באסולה]] שבקר בעיר ושהה בה בין השנים [[1521]] ו[[1522]] מתאר במילים הבאות את העיר צפת באותה העת : | ||
"העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות ודגן ותירוש ויצהר לרוב מאד ובזול לקונה כל דבר בעתו... הארץ רחבת ידיים בסחרה, ויש הרבה סחורות מהיהודים" {{מקור| | "העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות ודגן ותירוש ויצהר לרוב מאד ובזול לקונה כל דבר בעתו... הארץ רחבת ידיים בסחרה, ויש הרבה סחורות מהיהודים" {{מקור|'''זאב וילנאי''', עמ' 343}} | ||
מסעות ארץ-ישראל לרבי משה באסולה (הנודע בשם "הנוסע האלמוני מליוורנו משנת רפ"ב") | מסעות ארץ-ישראל לרבי משה באסולה (הנודע בשם "הנוסע האלמוני מליוורנו משנת רפ"ב") |
עריכות