מבוקר
574
עריכות
חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אמירת הלל בחנוכה
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
* חזרת המלכות לישראל, | * חזרת המלכות לישראל, | ||
* [[נס פח השמן]]. | * [[נס פח השמן]]. | ||
== הדלקת נרות == | |||
בעת הדלקת הנרות מכנסים את כל בני המשפחה, כדי לפרסם את הנס. | |||
בלילה הראשון מדליקים נר אחד ובכל לילה מוסיפים נר נוסף, עד הלילה השמיני שבו מדליקים שמונה נרות. לפי מנהג האשכנזים כל אחד ואחד מבני המשפחה מדליק נרות לעצמו, מלבד האשה שהיא יוצאת ידי חובה בהדלקת הנרות של בעלה. בני עדות המזרח נוהגים שאחד מדליק עבור כל בני המשפחה. | |||
את הנרות יש שמהדרים להדליק בשמן זית, שבו נעשה הנס ב[[בית המקדש]]. | |||
כדי לפרסם את הנס, מדליקים את הנרות בפתח הבית הפונה לרשות הרבים. כאשר מדליקים את הנרות בפתח שיש בו [[מזוזה]], שמים את הנרות בצד שמאל של הכניסה, ממול למזוזה הקבועה בצד ימין. אם אין פתח הפונה לרשות הרבים, מדליקים את הנרות בחלון הנראה מרשות הרבים. | |||
את הנרות מעמידים בגובה שלושה טפחים ומעלה מהקרקע, ומצוה להניח אותם בגובה של פחות מעשרה טפחים מהקרקע. אם הניחם בגובה של למעלה מעשרה טפחים, יצא ידי חובה. | |||
זמן הדלקת נרות חנוכה הוא בשעת [[צאת הכוכבים]], ויש שנוהגים להדליק עם [[שקיעת החמה]]. | |||
הנרות או השמן צריכים להיות בגודל או בכמות שידלקו לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, גם אם מדליקים אותם בשעה מוקדמת. | |||
בלילה הראשון מברכים לפני ההדלקה שלוש ברכות: א. "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה". לפי בני אשכנז נוסח הברכה הוא: "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה"; ב. "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה". בשבעת הלילות הבאים מברכים את שתי הברכות הראשונות בלבד. | |||
בלילה הראשון מדליקים את הנר הימיני. בלילה השני מוסיפים נר נוסף סמוך לו בצד שמאל, מברכים ומדליקים אותו תחילה ואחר כך פונים לימין להדליק את הנר הימיני. גם בשאר הלילות מוסיפים בכל לילה נר נוסף בצד שמאל, מברכים ומדליקים תחילה את הנר הנוסף ואחר כך פונים לימין לדליק את שאר הנרות. יש אומרים שתמיד מתחילים להדליק את הנר הסמוך לפתח, כלומר שאם הנרות מונחים בימין הפתח יתחיל להדליק את הנר הימיני ואחר כך יפנה לשמאל, ואם הניח את הנרות בשמאל הפתח, ידליק את הנר השמאלי הסמוך לפתח ואחר כך יפנה לימין. מצויים מנהגים נוספים בענין זה. | |||
== הוספות בתפילה == | |||
ב[[תפילת שמונה עשרה]] ((בברכת "מודים")), וב[[ברכת המזון]] ((בברכת "נודה לך")) מוסיפים בשמונת ימי החנוכה את נוסח "על הניסים... בימי מתתיהו...". בנוסח "[[על הנסים]]" מודים לה' ומהללים אותו על תשועתו בימי גזירות היוונים. | |||
ב[[תפילת שחרית]] אומרים בשמונת ימי החנוכה "[[הלל]] שלם" וקוראים ב[[תורה]] בפרשת "חנוכת המזבח" (במדבר ז). קוראים פרשה זו כי מלאכת ה[[משכן]] במדבר סיני הסתיימה בכ"ה בכסלו. ב[[שבת]] חנוכה מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון קוראים את [[פרשת השבוע]] ובספר השני קוראים ל[[מפטיר]] את הקריאה של חנוכה. | |||
בימי חנוכה אין אומרים "[[תחנון]]" ואין אומרים "למנצח" ((לפני "ובא לציון")). | |||
==אמירת הלל בחנוכה== | ==אמירת הלל בחנוכה== | ||
| שורה 32: | שורה 64: | ||
ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'... | ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'... | ||
הרי מפורש שהשירה היא ביטוי של שמחה, וכבר כתב בהלכות שביתת יום טוב (ו, כ) בהביאו פסוק מן התוכחה: "הא למדת שהעבודה בשמחה". מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית. | הרי מפורש שהשירה היא ביטוי של שמחה, וכבר כתב בהלכות שביתת יום טוב (ו, כ) בהביאו פסוק מן התוכחה: "הא למדת שהעבודה בשמחה". מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית. | ||
== מנהגים נוספים == | |||
נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב. יהודית היתה בתו של יוחנן [[כהן גדול]], היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. | |||
==חותמו של כהן גדול== | ==חותמו של כהן גדול== | ||