16,530
עריכות
דבר שיש לו מתירין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
דוגמא: | דוגמא: | ||
*ביצה שנולדה ביום טוב, אסורה באותו היום. אם נתערבה בביצים מותרות - אינה ניתרת בתערובת, כיוון שתותר ממילא לאחר יום טוב {{מקור|ביצה ג:}}. | *ביצה שנולדה ביום טוב, אסורה באותו היום. אם נתערבה בביצים מותרות - אינה ניתרת בתערובת, כיוון שתותר ממילא לאחר יום טוב {{מקור|בבלי:ביצה ג:}}. | ||
האם דין זה מוסכם על כולם - כתב הרמב"ן {{מקור|במלחמות פסחים כט}} שחכמים חולקים על דין זה ורק רבי שמעון סובר דין זה. וגליון הש"ס {{מקור|ירושלמי תרומות ד-א בסוף ההלכה}} הביאו וכתב שדבריו תמוהים מכמה מקומות. | האם דין זה מוסכם על כולם - כתב הרמב"ן {{מקור|במלחמות פסחים כט}} שחכמים חולקים על דין זה ורק רבי שמעון סובר דין זה. וגליון הש"ס {{מקור|ירושלמי תרומות ד-א בסוף ההלכה}} הביאו וכתב שדבריו תמוהים מכמה מקומות. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''בטעמו''' נחלקו הראשונים: | '''בטעמו''' נחלקו הראשונים: | ||
@ שיטת [[רש"י]] {{מקור|ביצה ג: ד"ה אפילו}} שעד שיאכלנו באיסור (ע"י ביטול ברוב וכד') יאכלנו בהיתר {{מקור|וביאר בקובץ שמועות (בבא מציעא כ ד"ה והנה גוף) שנקרא "יאכלנו באיסור" משום שביטול בתערובת אינו מתיר לחלוטין את סיבת האיסור, אלא סיבת האיסור קיימת ורק האיסור בפועל הותר}}. | @ שיטת [[רש"י]] {{מקור|ביצה ג: ד"ה אפילו}} שעד שיאכלנו באיסור (ע"י ביטול ברוב וכד') יאכלנו בהיתר {{מקור|וביאר בקובץ שמועות (בבא מציעא כ ד"ה והנה גוף) שנקרא "יאכלנו באיסור" משום שביטול בתערובת אינו מתיר לחלוטין את סיבת האיסור, אלא סיבת האיסור קיימת ורק האיסור בפועל הותר}}. | ||
@ שיטת ה[[ר"ן]] {{מקור|נדרים כב.}} שבזה האיסור גם כן דומה קצת להיתר, שהרי גם הוא יותר לאחר זמן, ודבר הדומה לא מבטל אלא מחזק, כעין מין במינו. ונחלקו האחרונים בדעת הר"ן: מהרעק"א {{מקור|בשו"ת מהדורא קמא כז וקפט}} משמע שהר"ן אינו סובר את טעמו של רש"י כלל, והקובץ שיעורים {{מקור|ביצה ד}} סובר שגם לר"ן טעם האיסור הוא כרש"י, שעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר, וחכמים רק סמכו את גזירתם על דין מין במינו, שכל גזירה דרבנן צריכה להסתמך על דין דאורייתא, דמילתא דליכא דכוותה באורייתא לא מתקני רבנן {{מקור|במחלוקתם דן הפרי משה רוב נה-א,ג}}. | @ שיטת ה[[ר"ן]] {{מקור|בבלי:נדרים כב.}} שבזה האיסור גם כן דומה קצת להיתר, שהרי גם הוא יותר לאחר זמן, ודבר הדומה לא מבטל אלא מחזק, כעין מין במינו. ונחלקו האחרונים בדעת הר"ן: מהרעק"א {{מקור|בשו"ת מהדורא קמא כז וקפט}} משמע שהר"ן אינו סובר את טעמו של רש"י כלל, והקובץ שיעורים {{מקור|ביצה ד}} סובר שגם לר"ן טעם האיסור הוא כרש"י, שעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר, וחכמים רק סמכו את גזירתם על דין מין במינו, שכל גזירה דרבנן צריכה להסתמך על דין דאורייתא, דמילתא דליכא דכוותה באורייתא לא מתקני רבנן {{מקור|במחלוקתם דן הפרי משה רוב נה-א,ג}}. | ||
'''מקורו''' [[מדרבנן]], אך מ[[דאורייתא]] כן מתבטל. ולא רק לשיטת רש"י שרק חכמים החמירו שלא יתירנו כשיכול לאוכלו בהיתר {{מקור|בבא מציעא נג. ד"ה דאורייתא, וביצה ג: ד"ה אפילו}}, אלא אף לשיטת הר"ן שהוא מדין מין במינו, משום שמדאורייתא אינו מין במינו, שהרי עכשיו הוא כן איסור בהיתר, ורק למחר יהיה היתר בהיתר {{מקור|פרי מגדים משבצות זהב יו"ד קב-א}}. | '''מקורו''' [[מדרבנן]], אך מ[[דאורייתא]] כן מתבטל. ולא רק לשיטת רש"י שרק חכמים החמירו שלא יתירנו כשיכול לאוכלו בהיתר {{מקור|בבא מציעא נג. ד"ה דאורייתא, וביצה ג: ד"ה אפילו}}, אלא אף לשיטת הר"ן שהוא מדין מין במינו, משום שמדאורייתא אינו מין במינו, שהרי עכשיו הוא כן איסור בהיתר, ורק למחר יהיה היתר בהיתר {{מקור|פרי מגדים משבצות זהב יו"ד קב-א}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
'''בסעיף זה''' נפרט מה הדין בכל הכרעה בדבר שיש לו מתירין - מתי ההכרעה מועילה ומתי האיסור נשאר: | '''בסעיף זה''' נפרט מה הדין בכל הכרעה בדבר שיש לו מתירין - מתי ההכרעה מועילה ומתי האיסור נשאר: | ||
'''בתערובת''' מפורש בגמרא שיש דין דבר שיש לו מתירין {{מקור|ביצה ג:}}. | '''בתערובת''' מפורש בגמרא שיש דין דבר שיש לו מתירין {{מקור|בבלי:ביצה ג:}}. | ||
'''רוב בספקות''' (דהיינו שמסתפק על חתיכה מסוימת האם היא באה מהרוב או מהמיעוט, ולא רוב בתערובת, שיש תערובת שרובה היתר ומיעוטה איסור), נחלקו המפרשים האם יש בו דין "דבר שיש לו מתירין" ומחמירים, ויש בזה שלושה צדדים: | '''רוב בספקות''' (דהיינו שמסתפק על חתיכה מסוימת האם היא באה מהרוב או מהמיעוט, ולא רוב בתערובת, שיש תערובת שרובה היתר ומיעוטה איסור), נחלקו המפרשים האם יש בו דין "דבר שיש לו מתירין" ומחמירים, ויש בזה שלושה צדדים: | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''דרכי ההיתר''' (כיצד יש לו מתירין) שמובאות בגמרא הן שלוש: | '''דרכי ההיתר''' (כיצד יש לו מתירין) שמובאות בגמרא הן שלוש: | ||
@ ע"י זמן, כגון ביצה שנולדה ביום טוב ואסורה באותו היום, ולאחר יום טוב תותר ממילא {{מקור|ביצה ג:}}. | @ ע"י זמן, כגון ביצה שנולדה ביום טוב ואסורה באותו היום, ולאחר יום טוב תותר ממילא {{מקור|בבלי:ביצה ג:}}. | ||
@ ע"י פעולה, כגון טבל, שאפשר להתירו ע"י הפרשת התרומות והמעשרות {{מקור|נדרים נח.}}. | @ ע"י פעולה, כגון טבל, שאפשר להתירו ע"י הפרשת התרומות והמעשרות {{מקור|בבלי:נדרים נח.}}. | ||
@ ע"י מקום, כגון שנמצא חוץ לתחומו בשבת, ואפשר להתירו ע"י שיוליכנו לתחומו {{מקור|ביצה לט., ורש"י ד"ה שיש לו מתירין}}. | @ ע"י מקום, כגון שנמצא חוץ לתחומו בשבת, ואפשר להתירו ע"י שיוליכנו לתחומו {{מקור|ביצה לט., ורש"י ד"ה שיש לו מתירין}}. | ||