16,530
עריכות
הידור מצווה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מצווה לקיים את המצוות באופן נאה''' {{מקור|הוזכר בשבת קלג:}}'''.''' | '''מצווה לקיים את המצוות באופן נאה''' {{מקור|הוזכר בשבת קלג:}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', מצווה לעשות סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה {{מקור|שבת קלג:}}. | '''לדוגמא''', מצווה לעשות סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה {{מקור|בבלי:שבת קלג:}}. | ||
'''החולק על דין זה''' הוא לכאורה אבא שאול, שמהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} דורש דרשה אחרת - הווי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום {{מקור|שבת קלג:}}. אך השאגת אריה {{מקור|נ ד"ה ועוד}} ביאר שגם אבא שאול דורש מפסוק זה את דין הידור מצווה, אלא שהוא מוסיף לדרוש גם "הווי דומה לו". להלכה יש דין הידור מצווה. | '''החולק על דין זה''' הוא לכאורה אבא שאול, שמהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} דורש דרשה אחרת - הווי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום {{מקור|בבלי:שבת קלג:}}. אך השאגת אריה {{מקור|נ ד"ה ועוד}} ביאר שגם אבא שאול דורש מפסוק זה את דין הידור מצווה, אלא שהוא מוסיף לדרוש גם "הווי דומה לו". להלכה יש דין הידור מצווה. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} - התנאה לפניו במצוות {{מקור|שבת קלג:}}. ונחלקו המפרשים האם הוא מדאורייתא {{מקור|חידושי אנשי שם ברכות לח. בדפי הרי"ף}} או מדרבנן {{מקור|ריטב"א סוכה יא:, בית יוסף או"ח תרנו}}. ונפק"מ לספק במצוות הידור - האם הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא או ספיקא דרבנן ולקולא {{מקור|בית יוסף שם}}. | '''מקורו''' מהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} - התנאה לפניו במצוות {{מקור|בבלי:שבת קלג:}}. ונחלקו המפרשים האם הוא מדאורייתא {{מקור|חידושי אנשי שם ברכות לח. בדפי הרי"ף}} או מדרבנן {{מקור|ריטב"א סוכה יא:, בית יוסף או"ח תרנו}}. ונפק"מ לספק במצוות הידור - האם הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא או ספיקא דרבנן ולקולא {{מקור|בית יוסף שם}}. | ||
'''דינו''' הוא בפשטות רק לכתחילה, אך בדיעבד יוצא ידי חובה גם אם לא הידר {{מקור|תוס' סוכה כט: ד"ה לולב}}. אמנם הבה"ג חידש שאם לא הידר לא יצא ידי חובה, ולכן כתב לגבי הדין שנוטלים לולב כדרך גדילתו (ולא להופכו), שהוא מדין הידור מצווה ואם הפכו לא יצא ידי חובה {{מקור|הובא באוצר הגאונים סוכה מה:, והוסיף שאפשר שאינו מדין הידור וא"כ כן יצא ידי חובה. וכן מרש"י סוכה כט: (שהתוס' הנ"ל הביאוהו והקשו עליו) משמע שיש בהידור דינים שפוסלים גם בדיעבד}}. | '''דינו''' הוא בפשטות רק לכתחילה, אך בדיעבד יוצא ידי חובה גם אם לא הידר {{מקור|תוס' סוכה כט: ד"ה לולב}}. אמנם הבה"ג חידש שאם לא הידר לא יצא ידי חובה, ולכן כתב לגבי הדין שנוטלים לולב כדרך גדילתו (ולא להופכו), שהוא מדין הידור מצווה ואם הפכו לא יצא ידי חובה {{מקור|הובא באוצר הגאונים סוכה מה:, והוסיף שאפשר שאינו מדין הידור וא"כ כן יצא ידי חובה. וכן מרש"י סוכה כט: (שהתוס' הנ"ל הביאוהו והקשו עליו) משמע שיש בהידור דינים שפוסלים גם בדיעבד}}. | ||